שאלות ותשובות
שאלה: מה זה ט"ר?
תשובה: ט' ראשונות, תשע ראשונות, מכתר – עד היסוד, לא כולל מלכות.
שאלה: למה דווקא את מלכות אי אפשר לתקן?
תשובה: את מלכות אי אפשר לתקן עוד מזמן שהיא מלכות דצ"א באין סוף. כך גם מאין סוף והלאה. בצמצום, מלכות אמרה: "אני בעצמי לא אשתמש בתכונות שלי. בתכונות שלי אני לא אוכל לקבל על מנת להשפיע, אלא אני אשתמש בט"ר, כלומר, אני אכלל בהן."
שאלה: מה זה שמונת החלקים של הכלי בשבירת הכלים, ולמה הם נקראים מלכים?
תשובה: בזמן שבירת הכלים יש שמונה התפשטויות מלמעלה למטה. אנחנו לומדים, שהאור ששובר את הכלי, עובר את כתר, או"א, זו"ן, ועובר עד הסיום. אז ככה הוא עובר שמונה פעמים. ומפני שבכל ההתפתחות הזאת מעורבת מלכות, אז זה נקרא "שמונה מלכים", מהמילה מלכות. זאת אומרת שיש שמונה התפשטויות שמלכות מעורבת בהן, ובגלל זה הן נשברות. זה נקרא "שמונה מלכים דמיתו", וזה מה שכתוב בתורה, על שמונת המלכים שהיו בארץ אדום, והאחרון שהיה, שנקרא הדר, הוא לא נשבר (זה עולם האצילות שעליו אנחנו עוד נדבר). בתורה יש רמזים ברורים, לא רמזים, אלא ממש כתוב, רק צריך לראות את הדברים האלה.
שאלה: מדוע מלכות עולה לבינה?
תשובה: למדנו, שמלכות עולה לבינה על ידי צ"ב, מפני שעל רשימות ד'-ג' שקיבלו נקודות דס"ג מנה"י דגלגלתא, לא היה מסך. ואז, כדי לא לתת לאור להתפשט מפרסא למטה, לכלים דקבלה, מלכות עולה לבינה ועוצרת שם את האור.
שאלה: שבירת הכלים היא בהקבלה לשבירת הלוחות?
תשובה: לכל השבירות, יש אותה סיבה, ואותו תהליך, והם דומות אבל ברמות שונות. כך גם שבירת חטא עץ הדעת, ושבירת בית המקדש הראשון והשני, וכל שאר הדברים שקרו בירידת המדרגות מלמעלה למטה.
כאן, בשבירת הכלים, זה שמונה שבירות, שהן בעצם שבירה אחת. זה רק תהליך פנימי, זה לא שמונה שבירות, שעל כל אחת יש מחשבה, כוונה, ורצון, והחלטה, לא. היתה החלטה אחת, שאחר כך בוצעה בשמונה התפשטויות, אחת אחרי השניה, במעין תגובת שרשרת כזאת.
על שבירת הלוחות, ובתי המקדש וכו', אנחנו נדבר אחר כך. כשנגיע לעולם האצילות, אז נראה איפה זה נמצא שם, למה זה קרה, מה קרה כתוצאה מזה בעולמנו, מהן ההשלכות מכל הדברים האלה לימינו, ומה אנחנו צריכים, מתוך זה, לראות ולעשות. זה בהמשך. בינתיים, אנחנו מדברים על דברים שהם מאוד גבוהים מאיתנו, זה שורשים דשורשים מעלינו.
שאלה: איך ניתן לחוש את הדברים, להבין אותם?
תשובה: בעל הסולם כותב בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, שלחוש את הדברים אפשר תוך שלוש עד חמש שנים. זה הטווח, שבעל הסולם נותן, לאדם שבאמת נותן רצון ומרץ, אני לא אומר שסתם כך, יופי, הפעלת סטופר, ומעכשיו והלאה אתה מחכה. זה לא יעזור. אלא צריכים לעבוד. מה זה לעבוד? ללמוד כמה שעות ביום. להיות קשור.
שאלה: לפי מה שהבנתי ממך אז עצם הלימוד משפיע אור מקיף על האדם, הבנתי נכון?
תשובה: אם אתה לומד מספר נכון. מה זה ספר נכון? היו הרבה מקובלים, אז למה אנחנו לומדים דווקא מספרים של המקובל האחרון, הרב יהודה אשלג? קודם כל, הוא קרוב לדורנו, הוא כתב במיוחד לדור שלנו. הספרים שלו נכתבו כספרי לימוד; יש הרבה מקובלים גדולים, שאולי היו יותר ממנו, אנחנו לא יודעים, אבל הם לא כתבו בשביל אנשים שרוצים גם הם להתעלות. הם כתבו את זה לאנשים אחרים, למקובלים אחרים, או לעצמם. אבל בעל הסולם כתב את זה דווקא בשבילנו, זאת אומרת, הספרים שלו מיועדים, כדי באמת למשוך באמצעותם את האור המקיף הזה. זה דבר אחד. דבר שני, זה שבזמן שאתה לומד, אתה חייב ללמוד בקבוצה. אי אפשר לבד. לבד, לא יהיה לך מספיק כוח ורצון למשוך את האור המקיף.
תתאר לעצמך, שיש רצון כללי שנקרא נשמה, ובתוך הנשמה יש משהו שנקרא נקודה. אז האור המקיף פועל על הנקודה הזאת. אם יש כאן עוד חמישים נשמות, אז יש לך אור מקיף כפול חמישים. ולמדנו, שזה לא כפול חמישים, אלא זה הרבה יותר. כי כדי שיהיו חמישים נשמות יחד, אתה צריך לבטל את האגו שלך, להתחבר עם כולם. אז עוצמת הרצון שאתה מפעיל והיגיעה, הם בהרבה יותר. כלומר, זה לא רק אור מקיף כפול חמישים, אלא זה גם כפול היגיעה.
אז אם אתה יושב עם עוד חמישים, אתה מגביר את אור המקיף הזה, בצורה ממש רצינית. נניח, שלבד היית מגיע להישגים כלשהם תוך אלפיים שנה, או שלושת אלפים שנה, אז עם הקבוצה אתה יכול להגיע לכך תוך שנתיים שלוש. אני לא מגזים כשאני אומר אלפיים או שנתיים. וחוץ מזה, דבר נוסף שנחוץ זה הדרכה. בלי זה אי אפשר. כי אתה צריך להגיע למצב, שאתה לא יודע מהו, אתה צריך ללכת בצעדים שאתה לא יודע, על אף אחד מהם, האם הוא נכון או לא, אין לך עם מה לבדוק זאת.
שאלה: את כל הדברים האלה חייבים לעשות?
תשובה: אנחנו מדברים על איך לעלות מכאן לעולם הרוחני. אם בשביל זה צריך לעשות משהו בעולם הזה, נגיד, כמו שלמדנו עכשיו: שצריך לשמוע לרב, ללמוד מספרים מיוחדים, ולהתחבר עם החברים בקבוצה - זה כבר ברור לנו, שנצטרך. אם נצטרך לעשות עוד כמה דברים, ויכול להיות שנצטרך, אני לא אומר שלא, אז הכול חייב להיות רק בתנאי, שאתה עושה את זה כדי להגיע לרוחניות, ולא סתם. לא לשום מטרה אחרת.
בהקדמה לתלמוד עשר הספירות (ספר הלימוד העיקרי בקבלה, הכולל ששה כרכים, ומעל לאלפיים דפים), בעל הסולם אומר (שם באות י"ח), שכתוב: "יגעתי ומצאתי, תאמין." ואיך יכול להיות שנגיד, שאדם מתיגע, ולא מוצא, כלומר, ולא נכנס לרוחניות. אז הוא אומר, שיכול להיות, שהוא מילא את 'כמות' היגיעה, כלומר, למד מספר שעות כמו שאנחנו לומדים, אבל התרשל ב'איכות' היגיעה, כלומר שלא נתן דעתו ולבו במשך זמן העסק בלימוד, להמשיך את המאור הזה, את האור המקיף הזה, שמביא אמונה בלב האדם. "אמונה" זה האור שצריך לבוא לכאן.
בקיצור, הם אומרים, שעד שלוש שנים זה אפילו מספיק כדי להגיע לרוחניות. מה זאת אומרת לרוחניות? להיות מקובל.