מחשבת הבריאה
הכלים הם אבני הבניין של הנשמה שלנו (חומרי הבניין, הלבנים והעץ), והכוונות הן כלי העבודה שלנו (המברגים, המקדחים והפטישים). אבל כמו בבניית בית, צריך לקרוא את התכנית לפני שניגשים לעבודה. לרוע המזל, הבורא, האדריכל של התכנית, מסרב לתת לנו אותה. במקום זאת, הוא רוצה שאנחנו נלמד וניישם את תכנית בניית הנשמות שלנו בצורה עצמאית. רק כך נוכל אי פעם להבין באמת את המחשבה שלו ולהיות כמוהו.
כדי ללמוד מי הוא, אנחנו חייבים להסתכל בתשומת לב על מה שהוא עושה, וללמוד להבין אותו דרך המעשים שלו. המקובלים מנסחים את זה בצורה קצרה וקולעת: "ממעשיך הִכרנוךָ".
הרצונות שלנו, חומרי הגלם של הנשמות, כבר קיימים. הוא נתן לנו אותם, ואנחנו רק צריכים ללמוד איך להשתמש בהם נכון ו'להלביש' אותם בכוונות הנכונות. אז, הנשמות שלנו יהיו מתוקנות.
כאמור, הכוונות הנכונות הן כוונות של אהבה ונתינה לזולת. במילים אחרות, אנחנו צריכים לרצות להשתמש ברצונות שלנו כדי להיטיב לאחרים, ולא כדי להיטיב לעצמנו.וכיוון שכולנו חלקים של אותה נשמה, 'להיטיב לאחרים' משמעו בעצם להיטיב לעצמנו.
אפשר לדמות זאת לתא בַּגוף שפועל לטובת עצמו ולא לטובת הגוף כולו. בזה הוא הופך למזיק, כי הוא מנצל את משאבי הגוף (מזון וחמצן) לטובת עצמו.
החוק בטבע הוא שכדי שיתקיימו חיים, על התא לקחת לעצמו רק את מה שהוא צריך ואת היתר לתת לתאים האחרים. במידה והתא אינו פועל כך, נוצר גידול סרטני שהורס בסופו של דבר את הגוף כולו.
דוגמה זו ממחישה את הדמיון בינינו לבין תאים בגוף. במידה בה אנו פועלים לטובת הגוף כולו (האנושות), אנו מיטיבים את קיומו. במידה בה אנו פועלים למען עצמנו, אנו מביאים על עצמנו משבר כמו זה שאנו עדים לו כעת.
נעשה לרגע סיכום ביניים קצר: כלי מתוקן הוא רצון שמשתמשים בו עם כוונות לתת לזולת, וכלי מקולקל הוא רצון שמשתמשים בו עם כוונות אגואיסטיות. כשאנחנו משתמשים בכלי בצורה מתוקנת, ופועלים מתוך כוונה לתת לזולת, אנחנו משתמשים ברצון באותו האופן שהבורא פועל – בנתינה – וכך משתווים עימו. כך אנחנו לומדים את דרך המחשבה שלו.
אז הבעיה היחידה היא לשנות את הכוונות איתן אנו משתמשים ברצונות שלנו. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו זקוקים לדוגמה של איך נראות או מרגישות כוונות מתוקנות. כך נוכל לפחות להחליט אם אנחנו רוצים את זה או לא. כשאנחנו לא רואים כל דרך אחרת להשתמש ברצונות שלנו, אנחנו נשארים לכודים בתוך הכוונות שאנחנו כבר מכירים. אבל במצב כזה, איך אנחנו בכלל יכולים למצוא כוונות אחרות? האם זו מלכודת, או שאנחנו מפספסים כאן משהו?
אנחנו לא מפספסים שום דבר. זו אכן מלכודת, אבל זה לא מבוי סתום. אם נלך בעקבות הרשימות שלנו, דוגמה לכוונה אחרת תופיע מאליה. אז בואו נראה מהן רשימות, ואיך הן עוזרות לנו לצאת מהמלכודת.