חינוך הבנים
יש צדיקים שאינם משגיחים כל כך על בניהם, לגדלם ברב טוב ... להצילם מכל פגע רע. כי אומרים, שעובד השם, צריך רק להתאמץ ולעבוד, כשור לעול וכחמור למשא.
אבל השלמים, נראה שמתקרבים מאוד לבניהם, ושמים עיניהם בם תמיד, להחזיקם ולגדלם בשמחה וטוב לבב, ומקרא מסייע להם, (עקב יא כא) "למען ירבו" וכו'. ושמעתי מספרים על היהודי הקדוש, שעיקר אחז דרכו להשגיח בעינא פקיחא על בניו, וכל כך היה זה חביב בעיניו, עד שמסר נפשו עליהם תמיד. ואולי שזה פירוש הכתוב (משלי כג כד) "גיל יגיל אבי צדיק".
... ... ואמת לאחוז בשתי המדות הנ"ל, כל אחד ואחד בזמנו, וז"ע שנאמר (וירא יח יט) "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו,. והבן. וז"ש (תהלים קכח ח) "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשולחנך", דהיינו, שניהם ביחד.
וז"ע, (ברכות ח.) "גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים". והגם, (קהלת לא ל) ש"אשה יראת ה' היא תתהלל", מכל מקום היא הנותנת חוב קדוש, להסתכל על יציר ידיו, ולהנות מיגיע כפיו.
ועיין בזוהר חדש, (בלק הסולם אות לו - מז, ועי' מדרש רות פ"ח ט"ג) "בהאי גברא שעכו"ם גזל ממנו ארנקי שלו עם מעותיו, והתפלל לפני השם יתעלה, ומצדיק עליו את הדין, ואמר, רבון העולם, גלוי וידוע לפניך שאיני דואג עלי ועל גופי ועל כספי כלום, כי בדין נעשה כל מה שנעשה אבל אב ואם זקנים יש לי, דלית לי במה דאפרנס לון, ועל זה אני דואג. ועוד, על כל זה צרור עם דינרים שהיה באותו כיס, שהוא של עני אחד, שצריך לעשות חופה לבתו העניה, מה יעשה, רבון העולם, על זה אני כואב בלבי ביותר" וכו'. ע"ש שנענה מיד, כי הנחש הרגו לאותו עכו"ם.
וז"ע ... שאמרו ... אפילו אשה שאינה מצווה על פריה ורביה,(יבמות ס"ה:, כתובות ס"ד.) אם אמרה בעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה שומעין לה. ועי' פרש"י שם, שז"ע לפרנס אבא ואמא סבין, וכו', והבן.
תינוק שאינו רוצה ללכת לחדר מחנכים אותו בדברים מתוקים, כמו (זוהר לך הסולם אות רפב-רפז) במעשה דר' יוסי בן פזי, אבל סופו, (רבה איכה פתיחתא) " היה מחזירן למוטב". וז"ע (קהלת ט י) "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה". וכן, (פסחים פו: זהר הסולם פנחס אות תקצה) "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא". גם שהזהירו, (קהלת י ד) "מקומך אל תנח". כי באמת מתחברים כל הדרכים, וז"ש (תהלים פה יא) "חסד ואמת נפגשו". דהיינו מלאכים שמקטרגים בבריאת אדם, בסוד, (ב"ר פ"ח ה) "אמת אומר אל יברא שכולו שקר", לכן גילו לנו סוד הנ"ל, שחסד ואמת יפגשו, דהיינו, שתי מעלות. מעלת הגוף, בחינת מתוק על המר. ומעלת הנשמה, בחינת אמת על השקר. ורחוקים כרחוק מזרח ממערב. אבל, מפליאות תמים דעים, שסופו של מתוק להתחבר לבחינת אמת, כמו שכתוב, "חסד ואמת נפגשו"., ואז אפילו, "צדק ושלום נשקו". שגם השלום, שאמר אל יברא, מפני שהוא עלמא דפירודא נושק בנשיקין כפולים לצדק, כי רואה בעיניו שחסד ואמת נפגשו, והכל יבא בשלום.
וז"ס, (תהלים יז טו) "אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך". כמו שאמרו חז"ל (ברכות ז.) "משה וכו' זכה לתמונת ה' יביט". בסוד על דרך תמנתה.
... ... ... ששלח מרדכי, (אסתר ט ל לא) "דברי שלום ואמת לקיים את ימי הפרים האלה" וכו'. כי אז גם בחינת אמת ושלום, הסכימו מאד ... ... ... וזה סוד, (מגילה ז.) "קיימו למעלה, מה שקבלו למטה". (משלי ד יח) "וארח צדיקים כאור נגה".