דומם דקדושה
הנה לו התקבצו כל החרטומים, לא יבראו בריה חדשה, כי זהו ביד הבורא יתברך, ולא יועילו כל החכמות שבעולם.
זה מקביל לחכמת האמת, כי לו יקבצו כל חכמי האמת לא ילמדו למי שיהיה החכמה הזו, כי העבריות חיות הנה וחכמת האלקים החיים, חיים הם.
אלא שזה הניח הקב"ה לעובדי ה' לקרב תלמידיהם בבחינת דומם דקדושה, כמו שבחיצוניות יש כח בחכמים לפרות ולרבות חכמה בסגולת הדוממים, שס"ז נחלת ה' ונחלת עובדי ה'.
ואין להקשות, אם כן מאי אהני וכו', כי כיון שזוכה האדם להיות דבוק בשדה הקדושה, זוכה לברכת ה' ורואה זרע לברכה, בסוד (בראשית כז כז) "שדה אשר ברכו ה'". וזה סוד צומח בקדושה.
ולא עוד, כי כשמביאים התלמיד למדה זו, זוכה לרוח חיים מהבורא יתברך, ואז כוחו ממש כמו רבו, כמו שאין חילוק בין אב לבנו, כי שניהם מלאכת ה' המה בשוה. והבן.