והחוט המשולש לא במהרה יינתק

"והחוט המשולש לא במהרה יינתק" (קהלת ד יב). פירוש, כי סדר האדם וקניניו, מתחילה עוסק בחיצוניות ורע, ואחר כך קונה קדושה וטוב ופנימיות, ואחר כך מרכיב לו הקדוש ברוך הוא זה בזה, ושניהם מקודשים וקרואים ליחוד, ואחר כך יפרדו עוד הפעם זה לדרכו, וזה לדרכו, ונשאר בקדושה ופנימיות.

וזה עניין ג' עלמין בי"ע, ובשעה שהרכיבם היו באצילות בסוד, 'ואהיה אצלו'. אבל אחר כך, אחר צמצום א' נעשו ד' עולמות, שהם אצילות וג' לבושים, דהיינו, 'עצות מרחוק', 'מפליא לעשות', 'אמונה', 'אומן', שכן הכינו לאמונתו, לסוד נתינת התורה מפי הגבורה.

אבל אחר כך, כשנתגלה עולם הנקודים, וראה שאינו כדאי, ועזב מוחותיו, פרח אור אצילות, ונשאר ג' ... הבריאה המחודשת, בחינת הרכבה, שהוא הכסא ומרכבה לכבודו, ובחינת יצירה, בחינת המלאכים שלא יכלו לעמוד בעולם הכסא ... המה מרכבה לקדושה נאמנה, בחינת, (עיין ברכות סא.) וייצר, שני יצרים, טוב ורע, ובחינת עשיה הוא שרובו רע שאין הבריאה והמרכבה יכולים, זולת הקב"ה בעצמו, ועובד השם משמש  בטוב המוקדם לבריאה, ובטוב המחודש ... באמצע.

וזה עניין "והחוט המשולש" וכו'. ועניין, (שה"ש א יג) "צרור המור דודי לי בין שדי ילין". וזה עניין שיש לזה שורש  בעליונים, דהיינו, סוד אהי' מקצה מזה, וסוד קדמן מקצה מזה, שהם השפיעו אור גדול ונפלא מאד, וסוד יושכל באמצע המכפר ומבער כל החטאים מן הארץ.