גאוה רצון בחירי ומחוייב
עניין גאות , שהוא משבחי השם יתברך, הגם שמגונה בעד הבריות, הטעם, שלא נבחן אצל הבורא בחירה ורצון, כמו בבריות, הגם שאינו בעל חיוב כלל כמובן, מכל מקום, רצון הפשוט שלו דומה כמו חיוב שלנו, או כמו רצון בלי מניעה, שהוא גם מחויב לנו, כי זה שהרצון מחולק מהחיוב, מטעם שאפשר שלא יתמלא, כי יהיה מניעה לאותו הרצון, או יקפחנו רצון אחר.
מה שאין כן בחיוב, שבטח יתמלא מפני חיובו, ואם כן, אם יצויר אצלנו רצון, בלתי מניעה הרי צורת רצון זה, כמו כל רצון מחויב, ושיעור גאות היא שלא ירצה להתדבק בשפלים הימנו, ואם הוא בדרך החיוב לא יגונה כלל, כמו השמים שמתגאים על הארץ, ושאינם מתדבקים, והשמים ממעל והארץ מתחת.
מה שאין כן, אם הוא בדרך רצון בחירי, הרי זה מגונה מאד, ויצא מכלל טוב, כי חשקו של הטוב להטיב, כיון שהוכח לנו שרצון הבורא ית' דומה לחיוב שלנו מטעם שלא יקרה, מניעה לרצון שלו, ואפילו רצון אחר שיקפחהו או יקרה לו מפני יחודו ואחדותו, ואם כן, הרי אותו הרצון מחויב להיות, ולא שייך בו בחירה, כי לא יעבור עליו עוד רצון אחר, שישנה בשבילו רצונו הקודם, ואם כן דומה לטבע השמים שמתגאים ומתרוממים על הארץ.
וזה שאמר, (ש"א ב ג) "כי א-ל דעות הוי' ולו נתכנו עללות". פירוש, שחיוב בורא מושג אצלינו בדרך הגאוה שלו, ועל מדה זו …