שכל ומושכל
כמו שהגוף ישנה כוחותיו, ומשא שנשא אתמול, יכול להיות שלמחרת לא ישא כמובן. כמו כן, כחות בשכל ומושכל, שהשכל של אתמול, יכול להיות שיעלם לגמרי ממנו למחרת היום, אבל שינוי כח בשכל, נקרא מיתה באותו חלק, מה שאינו כן בשנוי כח גופני שנקרא חולשה בעלמא.
וזה עניין, שלא היה חולה בעולם טרם שבא יעקב אבינו, אלא מיתה פתאומית, והטעם, כי הוא בחינת גוף, שלגבי דידיה יש אפשרות חולשה בלי מיתה, מה שאין כן בקודמים, שהיו בבחינת שכל, ולגבי שכל לא יצוייר חולשה, אלא מיתה חטופה והבן.
והטעם שבגופים אין הנושא והנשוא אחדות גמור, מה שאין כן בשכליים, שהמושכל והשכל אחדות גמור הוא, כמו הכל והחלק, והבן שליקוי הלבנה מחמת ארץ בעצמה היא, מה שאין כן ליקוי חמה.