חסרון ושלימות
כל הנתינות הניתנים מהבורא נקראים טבעיים, ואין בהם שלימות, כי סוד שלימות הוא תענוג ושעשועים, השורה אחר החסרונות, מדה במדה, והבן.
בעולם הזה לא יצוייר כלל תענוג תמידי, כי בדרך הטבע אינם באים בבת אחת, (ברכות מח:, ש"נ) ו"אין מלכות נוגעת בחברתה". אבל מסר זה לעבודת הנשמות, דהיינו, שנתן להם ענין חסרון, ולמד אותם, שאף על פי שיהיה בכחם להשלים אותו החסרון, מכל מקום לא ישלימו אותו, אך השם יתברך ירצה ברצונו הפשוט להשלימו, וישפיע בהם שפע ממין זה, והנשמות מתאמצות שלא יעבורו ויקלקלו הגבול, ובדרך זה המה באים בבת אחת תמיד, רצה לומר, השלימות לא יקלקל צורת החסרון, והחסרון ממשיך אל תוכו תמיד את השלימות, וזו המצאה נפלאה מחכמתו יתברך.
משל אשר האוכל מעדנים יתענג מאוד, אבל סופו להשלים החסרון, שהוא צער הרעבון, ותענוגו נפסק באמצע, כי השביעה הפסיקתו בדרך, ודו"ק.
אבל בסוד הנ"ל, דומה כמו שמסר הקב"ה לנשמות סגולה נפלאה, אשר בהשתמשם באותה הסגולה לא ישבעו באופן זה שלא יוכלו לאכול יותר, אלא אוכלים ושבעים תמיד, וזה סוד, "ישבעו ויתענגו מטובך". והבן.