פלאי פלאות ג' בחינות
שלש בחינות בנמצאות, א. עצמות הבורא. ב. רצונו בכח (דהיינו כל מה שביכלתו לרצות). ג. רצונו המתגלה. ומאלו השלש ניתן לנו רשות לחשוב ולהרהר רק בבחינה ג'. דהיינו, מה שמתגלה מרצונו, דהיינו, מה שמגיע לנו מתכונת הראש, שיש בו ז' נוקבין, ומהיד שיש בו ה' אצבעות. אבל לא מבחינה ב', שהיא רצונו בכח, דהיינו, למה לא נמצא בראש שמונה נוקבין, או ביד שש אצבעות וכדומה. ומכ"ש בבחינה א', כמובן. והטעם, כיון שכבר מסודר הנברא בבחינה הג', לא יתכן לו לעולם לצאת מגבולו אשר הוחק לו.
ובאמת אינו צריך כלל לצאת מגבולו, כי כל שלימותו הוכן לו גם כן בגבולו, וזה כל הזכות והשכר. 'זכות', זה יגיעתו להשלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו. 'ושכרו', אחר שהשתלם בזה בהנ"ל, מוצא בעצמו נחת רוח גדול. דהיינו, שהשיג כל מה שחשק, וגם יותר ממה שחשק. והכל על ידי פעולות עצמו ובתוך מקומו, וכיון שאינו מוצא בתאוותו, שום בחינה לרדוף להשיגה, שהוא בשלמות היותר אפשרי בעולם, על כן באה במנוחה, (משלי כז יז) "נוצר תאנה יאכל פריה". וזה סוד (תהלים קלב יד) "מנוחתי עדי עד", בסוד, "פה אשב כי אותיה", ויותר אינו מתאוה כלל והבן.