בדחילו ורחימו
בדחילו ורחימו, פירושו לרחום את הדחילו כמו שפל וסבלן שסובל את השפלות.
עיון תפילה
ענין התפילה, "ותצילני מדין קשה, כי אין אדם מתנועע בלי התעוררות במוחו, דהיינו, שצר לו המקום וכדומה, וזה נקרא דין או משפט. והדין הזה מתגלה בתנועות אבריו, ואם אדם מזיז אבריו בלא משפט, אלא על פי דימוי את עצמו לאדם אחר, הרי זה מעשה קוף ולא הדר לו, וזה סוד, השגחה פרטית לכל טעמיה, שנותנים לו משמים, איזה דין ומשפט במוחו, שעל ידו מתנועעים ממקום למקום, באורח שכלי.
אלא שיש לך אדם נכוה בפושרין, ויש לך אדם שאינו נכוה אלא בחמי חמין. ולכן אין המשפטים והדינים שוים לכל, כי תלוי במזג האדם. וז"ע התפלה, "ותצילני מדין קשה", דהיינו, שתטיב מזגי להכוות בפושרין, או תתן לי דעת ובינה יתירה, שהבין ע"י קלות להתנועע למקום שאתה חפץ.
אבל נמצא, גם מי שאינו נכוה אפילו בחמי חמין, ואינו מרוצה להזיז את עצמו ממקומו. וזה על ידי נפילתו ברשת אדם בליעל, שהוא כח הטומאה, שמכחיש פמליה של מעלה. כי הגם שבמשפט מוחו מחויב לתנועה, אבל כח שטות של אדם בליעל פועל עליו. ולזה אין שום עצה, אלא בהתבוננות גדולה בתורה ותפילה. וזה סוד, מסבב כל הסבות ועילת כל העילות. שזה נפעל בסבות בעלמא, וזה נפעל בכח עצום בתורה דלעילא. וזה ענין, (שבת קכז., וש"נ) "ועיון תפלה", כי נלחם באדם בליעל, וביחוד עצום בעילת כל העילות ניצל הימנו.