ויחל נח - ויטע כרם
"ויחל נח איש האדמה ויטע כרם" (בראשית ט יט). פירוש, שרצה לבער כל הקוצים מן הכרם, לפיכך עשה את עצמו חולין, והתחיל מכח האדמה עצמה, לטעת הכרם כבתחילה, ועניין שהתעורר לדבר זה נמשך מסוד הפסוק, (תהלים מה י) "נצבה שגל לימינך בכתם אופיר". והוא לא הבין סוד, (שה"ש ה יא) "ראשו כתם פ"ז". והבן.
"וישת מן היין". כי הצליחו מעשיו באותו יום, ושתה יותר מדאי, (כי מוטב היה שלא ישתה כלל, או כדי לרוות את מעיו כמו שאמרו חז"ל, (כתובות קיא:) "ושמא תאמר אינו מרוה תלמוד לומר סותה").
והתורה מתרצת אותו, "ויתגל בתוך אהלה". פירוש, לא בתוך אהלו, אלא בתוך אהלה, פירוש, שלא עלה חלילה בדעתו ללכת חוצה.
וקמפרש קרא סדר עבודתו בכרם, וידוע אשר שם ויפת, הם סוד שמאלא וימינא, ובסוד (בראשית מח יד) "שכל את את ידיו". ובסוד, "נצבה שגל לימינך" וכו'. נולד חם אבי כנען, דהיינו, להכניע הסטרא אחרא, ותו לא מידי, והבן. ואלמלא חם, היה נולד בן רביעי, והיה הכסא שלם. אבל, (סנהדרין ע.) "חם סרסו". כי הסטרא אחרא היה כבר בטל ומבוטל, ואין צריך שם הכנעה לסטרא אחרא, כי בטל ומבוטל היה.
אבל רצה להוליד הכנעני בבית ה', והסתכלות הזו גרם שהוכרח לראות ערות אביו, ולומר לאחיו מבחוץ, כי בתוך האוהל אי אפשר להתוכח בדברים שלא היו, ואז, ויפרשו את השמלה, דהיינו, (בראשית ט כג) "ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם". לזה רמז אמיתי, שכסבור היה אשר יפת לבדו לקח השמלה, ויברר כמו שנאמר, "ויקח שם ויפת", לשון יחיד, אבל באמת רק שם לבדו לקחה על שכמו, וקמפרש, "וילכו אחרנית". פירוש, פסיעה גסה בתכלית האחוריים, והצליחו, "ויכסו את 'ערות' אביהם". אבל נתגלה כאן קטנות, ותשות כחם בדבר נפלא, דהיינו, "ופניהם אחרנית".
"וערות אביהם לא ראו", שזה סוד לידת כנען עצמו, אשר הגוי הזה נכנע לגמרי, ועיניו יישירו לנגדו. ומכל מקום, היה פניו אחורנית, לא תאר ולא הדר לו, וכל דרכו חושך ולא אור, לאחר זמן מרובה, "וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן". פירוש, זה הגוי הבזוי ושפל, הוא כנען, אשר תחת שהיה לו להוליד בן רביעי בקודש, הוליד כנען הבזוי כנ"ל, וזה שאמרו חז"ל, (סנהדרין ע.) "סרסו". כי הטעהו, אשר חומו לה' כנ"ל, ויש אומרים, "רבעו". דהיינו, שגרם לידת כנען, בן רביעי הקטן, ומכל מקום הרויח הרבה, וזה שאמר. "וידע וכו' ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו". פירוש, שהוא יוליד עבד לאחיו, וכנען עצמו, אפילו להיות להם לעבד אינו כדאי, אלא הוא יוליד את אליעזר, שיהיה עבד לאברהם, וכנען נתקלל לגמרי, כמו שנאמר, (דברים כ טז) "לא תחייה כל נשמה".
וזה שאמר, "ברוך הוי' אלקי שם". פירוש, כי הגם שיושב בחשך ממעשה ארץ כנען, אבל מקללתו ניכר שברוך הוי' אלקי שם, כי שם היה אור, כמו שנאמר, (בראשית א ד) "וירא אלקים את האור כי טוב". ותפח רוחיה של חם בן נח, שאמר וטען על הנפילה, ועליו ועל דבריו, "ויהי כנען עבד למו". ואמר בלשון רבים, פירוש, לשם ויפת, כי כנען הרג את אביו, ונתגלה הברכה באהלי שם, כמו שמבואר, "עבד עבדים", והבן.
"יפת אלקים ליפת וישכן באהלי שם", פירוש, בברכה הנ"ל, הרחיב הוי' צעדי יפת, ולא מעדו כרסוליו ושוכן בקביעות באהלי שם, כי חם שביזה את יפת נהרג, "ויהי כנען עבד למו", וקללתו תנוח על ראשו, כמו שנאמר (שם יב ג) "ואברכה מברכיך ומקללך אאור", "והיה ברכה", אשר מכאן ואילך הברכה מסורה בידי זרעו של שם.
וזהו הרמז (מיכה ז ח) "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך הוי' אור לי".