תבת משה

"ותצפנהו שלשה ירחים" (שמות ב ב). פירוש, אחרי שראתה כי טוב הוא, ונתמלא הבית כולו אור, מכל מקום עלה בידי אימא עילאה להצפינו שלשה ירחים, דהיינו, ירח בן יומו, שנעתק האור על בסיס חזק, כמו שכתוב, (ישעיה כב כג) "ותקעתיו  יתד במקום נאמן". ואחר כך (תהלים קז מ) "שפך בוז על נדיבים".

והגיע ירח השני לראות מילוא הירח טרם קביעתה במשטרי השמים, ושני ירחים אלו, הם סוד י"ה, דהיינו, שני הפכים מקצה אל הקצה, ואז מהדריה מיא למקוריה, ואחר כך, (שם מב ח) "תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך" וכו'.

והגיע ירח השלישי, סוד גופא דחרבא ויו, ושני פיפיות, תרי ההין, כי כאן התגלה הי' תתאה, סוד היכל טוב והיכל רע, שזה עליון וזה תחתון, ומרע ניתן מקום לשבירה, הגם שכולו זכאי ועליון, וזה סוד, מינה דינין מתערין, ואי אהדר אומנא, ותבר להני  מאנין דתקין, אהדריה מיא למקוריה, ואחר כך בהיכל טוב היה תקון לשעתו, בסוד ווי העמודים, שכולל שני ההין האלו ביחד, ועליו רישא דאיהי יוד, ונתגלה יהו' בשלימות גמור, ואחר זה, שהיתה הצפינה בשלשה ירחים הנ"ל, אז קרה מקרה הידוע, שירדה בתי"ה בת פרעה, ותשלח אמתה ותקחה, וזה סוד (דניאל ח יב) "ותשלך אמת ארצה". וזה סוד פלאי.