ענין ציצית
"דבר אל בני ישראל וכו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם" וכו', פירוש, אין עמידה בעולם הזה, והצדיקים מוכרחים לכתת רגליהם ללמוד תורה, ומורה לנו התורה הקדושה, אשר בכל הדורות הן דור חייב, והן דור זכאי, מוכרח צדיק הדור למצוא בחינת בגידה במעשים ודיבורים.
עכ"ז, "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", פירוש, סוד הציץ שמפותח עליו קודש לה', כמציץ מן החרכים, דהיינו, שצריכים להביט בכנפי הבגדים, כי בעולם הזה יכנוף מוריך ומתלבש בהם, בסוד, (תהלים סח יח) "הוי' בם סיני בקדש". ובזה תציצי תמיד, (שם עח ו) "למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם".
ועוד ביחד עם זה, "ונתנו על ציצית" הנ"ל, "הכנף פתיל תכלת", פירוש, בסוד אשא תכלא דשצי לכלא, דהיינו, סוד האוצר של יראת שמים, שצריך לשים פניו תמיד לאוצר הזה, וכשבא לאותו מקום, כל המעשים טובים, והתורה ומצוות נשרפים בו כרגע, ומיד מזהירים .... ..... ..... לעולם ועד, וזה פתיל, ממראה התכלת, דהיינו סוד, בנין המפואר ביותר, דלא הוי ... ... בסבא דמשפטים ע"ש.
וזה ענין (תהלים קב א) "תפלה לעני כי יעטף", פירוש, כשהצדיק מקדים את עצמו להתפלל לפני קונו ית', הוא שם מגמתו לאותו מראה תכלת, ומיד כל תורתו ומעשיו מעוטפים ומקופלים כאלו לא ... ... וז"ע (עירובין יג:) "שני שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה וכו', נמנו וגמרו נח לו לאדם שלא נברא משנברא". ... ... תחילה בנצח ב"ה אומרים, טוב לו שלא נברא, בסוד בגדיהם לדורותם, אבל כאן בצירוף הציצית ... בגדיהם כנ"ל, זה סוד משנברא. וב"ש אומרים, טוב לו שנברא משלא נברא, דהיינו סוד הוד ויסוד ... בסוד אשא תכלא. וגמרו הדבר, בסוד האוצר שלא נברא, והרי הוא כקטן שנולד ועכשיו נברא והבן. ויפשפש במעשיו בהלל והודאה בסוד, (שה"ש ד ז) "כלך יפה רעיתי".