יום הביכורים
"וביום הבכורים" פירשו ז"ל (רש"י במדבר כח כו) שהוא, "בכורי קציר חטים". ועל פי פנימיות הענין הוא, כי בִּכּוּרִים כמו בְּכוֹרִים.
הנה לוחות הראשונות הוכנה העבודה בבכורים להקריב קורבנות וכו'. ומעלת כלל ישראל היתה בקדושת כהנים, כמ"ש (שמות יט ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".
אולם מסיבת חטא העגל ולוחות שניות הוכנה העבודה בכהנים, וישראל יצאו מקדושת כהן.
סוד הבכורה מפורש במקרא, (דברים כא יז) "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה".
וסוד "פי שנים", הוא בסוד הכתוב, (ישעיה סא ז) "בארצם משנה יירשו". וכן עד"ה, (דברים טו יח) "כי משנה שכר שכיר עבדך", דהיינו, שעבד ביום ובלילה. כמו שפירשו ז"ל, (קידושין טו.) "שכיר אינו עובד אלא ביום, עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה".
ומכאן בנין אב, שסוד משנה האמור בכל מקום, דהיינו, "פי שנים" האמור בבכור. (מ"ב ב ט) ו"פי שנים ברוחך אלי", האמור באלישע בן שפט מאבל מחולה. (ישעיה סא ז) "בארצם משנה יירשו", דשכר הצדיקים. וכן, (שמות טז כב) "לחם משנה", (בראשית מ"ג י"ב) "וכסף משנה" וכו', כולם נובעים מבחינת יום ולילה האמור בעבד עברי.
וסוד יום ולילה, מפורש בכתוב ביום ראשון של מעשה בראשית, (בראשית א ה) "ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה", כלומר, כל ההארות והעונג מכונה בשם יום, וכל החשכות והיסורים מכונים בשם לילה.