שאלות ראשונות על חוכמת הקבלה
1. מהי חוכמת הקבלה?
חוכמת הקבלה היא שיטה לגילוי הכוח העליון היחיד השולט בכל הבריאה, והיא מתאימה לכל אדם הנמצא בעולם הזה.
2. מה מלמדת אותנו חוכמת הקבלה?
חוכמת הקבלה מלמדת אותנו על מבנה הבריאה ועל מטרתה, על מקור הבריאה, על שלבי התפתחותה ועל מקומו של האדם בה. כמו כן היא עונה לשאלה על תפקידו של האדם בעולם. רשאי ללמוד קבלה כל מי שמרגיש צורך בקניית ידע על עצמו, על נשמתו, על עברו, על המקום שממנו בא, ועל עתידו, על המקום שאליו עליו להגיע לאחר מותו.
הצורך ללמוד קבלה מוכתב על ידי הנשמה. אבן הבוחן היחידה לשאלה אם אדם מסוים צריך ללמוד קבלה היא, אם השאלות הללו מטרידות את האדם – אם הן מטרידות אותו, עליו ללמוד.
3. למה חשוב ללמוד קבלה?
לימוד הקבלה מאפשר לאדם למצוא את הסיבה והמטרה לקיומו, להבין את מקומו בבריאה, לחקור ולבחור את הטוב ביותר ולשפר ללא הכר את מצבו הנוכחי.
המקובלים מספרים לנו שהאנושות צועדת לקראת מציאות שבה האדם ימצא עצמו חסר אונים וחסר כיוון באשר למטרת חייו. רק במציאות קשה, תחת איום השמדה של העולם, יתחיל האדם לחפש את המטרה האמיתית לקיום העולם. בדיוק ברגע גורלי זה חוכמת הקבלה תתגלה במלוא עוצמתה, כשיטה מדעית מדויקת לגילוי חוקי הבריאה לכלל האנושות.
4. האם הקבלה יכולה להביא תועלת לאנושות?
רק הקבלה יכולה להביא תועלת לאנושות, כי על ידי כך שהיא מגלה את כל חוקי הבריאה היא פותחת בפני האדם אפשרות להשתמש ביעילות בכוחותיו ובכוחות העולם הסובב אותו.
5. האם הקבלה קשורה ליהדות?
יסודות הקבלה נתגלו על ידי אברהם אבינו, תושב חרן, שכתב את ספר היצירה. תלמידיו, קרוביו, משרתיו וצאצאיו התקבצו סביב הירושה הרוחנית שלו לקבוצת לימוד, ובמשך הזמן קראו לעצמם "עם ישראל", למרות היותם בפועל חלק מעמי המזרח הקדום (עובדה שהוכחה בבדיקות גנטיות).
6. מאילו מקורות לומדים את חוכמת הקבלה?
המקור הראשון ללימוד הקבלה נכתב על-ידי אברהם אבינו, והוא נקרא "ספר היצירה". לאחריו היו:
משה – המחבר של "התורה".
ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י)- המחבר של "הזהר".
האר"י – מחבר "עץ חיים" ועוד ספרים נוספים רבים.
ר' יהודה הלוי אשלג (בעל הסולם) – מחבר "תלמוד עשר הספירות" (תע"ס) – הפירוש על "עץ חיים", ופירוש "הסולם" לספר הזוהר.
ר' ברוך אשלג (רב"ש) – מחבר הספרים: "שמעתי", "שלבי הסולם", "דרגות הסולם".
7. חוכמת הקבלה – מדע על קבלת התענוג. למה לנו להתאמץ לקבלו אם ממילא אנו נהנים?
הקבלה באה לתת מענה לשאלת האדם על מקורם של חוסר הסיפוק והייסורים שלו. אם אדם אינו שואל זאת, הוא עדיין אינו זקוק לקבלה. האדם מגיע לקבלה עם השאלה "מה הטעם בחיי?" ועליה הוא מקבל תשובה, כלומר, זוכה לגילוי משמעות הבריאה ומקומו של כל אחד בה.
8. האם יש משהו בעולם הזה שכדאי לחיות למענו?
השאלה היא מה אנו מכנים "חיים".. הקבלה קוראת לתענוג "חיים" ואומרת שמטרת קיומנו היא להתמלא בתענוג הנצחי, האינסופי, תענוג שהוא הפוך לחלוטין מהתענוג המזערי שאנו מרגישים בעולם שלנו, הנעלם כהרף עין. מטרתה של הקבלה היא להביא את האדם לשלמות ולנצחיות – לתענוג שלם ונצחי.
9.האם יש מושג של רוויה בתענוג הרוחני?
תענוג רוחני הינו תענוג המתפתח באופן תמידי, לכן זהו תענוג ללא הפסקה, תענוג הגדל והולך, תענוג נצחי. אדם שטועם תענוג זה בעודו בחיים, אינו מרגיש את המוות כאשר הוא נפרד מן הגוף הגשמי, וזאת מכיוון שהתענוג שלו נמצא ברמה גבוהה יותר, מעל החיים והמוות הגשמיים.
10. מהם המושגים טוב ורע מנקודת המבט של הקבלה?
ה"טוב" זוהי תכונת הבורא, השפעה, עינוג (לא בהכרח כמו שאנחנו מבינים את המושג). "רע" – כל מה שמנוגד לתכונת הבורא, כל מה שמפריע לאדם להשיג את תכונת הבורא. הטוב והרע מתבצעים בעולם באופן לא מודע, מכוח התכונות שניתנו מלמעלה. אין לנו בכך שום חופש בחירה. לכן גם כל המעשים "הטובים", למשל, הצלת העולם ממלריה, הינם פעולות הבורא ולא מעשי האדם. פעולות האדם מתבטאות במימוש חופש הבחירה שלו, כאשר הבורא מקרב אותו והאדם מוכן לכל מאמץ על מנת להתקרב לבורא (עיין במאמר החירות של בעל-הסולם).
11. האם בעולם הזה הכול קבוע מראש?
הכול קבוע מראש, וחופש הבחירה הוא להאיץ את הדרך הקבועה מראש למטרה שנקבעה מראש. ההשתוקקות האישית לעבר המטרה של הבורא יוצרת באדם את תכונות הבורא ומעלה אותו לדרגת הבורא, הנצחיות, הידע השלם.
12. למה לאנשים מסוימים יש מזל ולאחרים אין?
למה אחד הוא עשיר ומפורסם והאחר עובד כפועל פשוט? למה אחד נולד כבן למשפחה עשירה והאחר לענייה? למה אחד נפטר בגיל צעיר והאחר מאריך ימים?
כל אלה נקבעים על ידי שורש הנשמה הפרטית בנשמת האדם הראשון, הקשר שלה עם הנשמות האחרות ונתונים נוספים החיוניים לתיקון של כל נשמה ונשמה. הקבלה, כעיקרון, אינה חוקרת את הדברים הללו, למרות שהם כתובים ונלמדים באופן חלקי בספרו של האר"י "שער הגלגולים", כי התהליכים שעוברים על הנשמות אינם בשליטת האדם. חופש הבחירה של האדם יכול וצריך להיות ממומש בהשתוקקות מלאה של האדם לאיחוד עם הבורא.
13. למה האדם הורס יותר מאשר הוא יוצר?
כל זה מאחר שבירידה מעולם אינסוף לעולם הזה נשמת האדם הראשון עברה "שבירה" של המסך,וכתוצאה מזה הרצון להשפיע הפך לרצון לקבל.
במצב כזה, של הפרדה על ידי האנוכיות, הנשמות הבודדות יורדות לעולם הזה, ואת התוצאה של היותן במצב הפנימי הזה אנו רואים בכל מעשי האדם בעולם.
14. האם קיימת מדיטציה בקבלה? [לשנות מס' שאלה ל-16]
"מדיטציה" בקבלה היא ריכוז המאמצים כדי לגלות מתוך התמונות של העולם הזה, את הכוח עליון היחיד השולט בטבע.הלומדים מקבלים השגתם ממקור אחד, חולקים את רגשותיהם, ובודקים אותם על עצמם במצבים שונים בחיים. הקבלה מחייבת את האדם להקים משפחה, לעבוד ולעמוד בהתחייבויותיו האזרחיות, לא להתבודד, להרחיב את מעגל האנשים סביבו, ולקבל את העולם הזה שנברא בכוונה, כדי להוסיף להרגשתו את הרגשת העולם הרוחני.
15. אם האדם מוּנע רק על ידי הרצון ליהנות לעצמו, איך מוסברת התנהגותם של גיבורים שבחרו למות למען רעיון או למען טובתה של החברה?
מבין המעשים האנוכיים של האדם, ישנם כאלה הנראים לנו לא-אנוכיים לחלוטין. הסיבה לכך היא שאנו לא מכירים את מבנה הטבע האנוכי שלנו, ולכן מניעים מסוימים כגון אהבה, הַקרבה עצמית, נראים לנו אלטרואיסטיים ולא אגואיסטיים.
מעשה אלטרואיסטי הוא מעשה שבו האדם אינו ממלא אף רצון שלו. האדם אינו מסוגל לבצע מעשה כזה מכיוון שלא ימצא את האנרגיה הדרושה לכך. לכן אנחנו נמצאים בשליטה מלאה של הטבע האנוכי שלנו, אשר יציאה מהחוקים שלו תהיה אפשרית רק אם נרכוש טבע אחר, שבו עצם ההשפעה יענג אותנו. זה אפשרי רק בעזרת השיטה הקבלית, על ידי משיכת אור עליון המתקן את האגואיזם – אור מקיף.
16. האם אפשר לחוש את אור הבורא בעזרת חמשת החושים? [לשנות למס' 17]
מלידתנו קיימים אצלנו חמשה חושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש. כל מה שאנו חשים בהם נקרא "העולם הזה", ומה שלא מורגש על ידי החושים הללו או במכשירים המרחיבים את טווח קליטתם, לא נתפש על ידינו ואין לנו מודעות אליו. אנחנו אפילו לא יודעים מה חסר לנו כדי לראות את התמונה הכוללת של הסובב אותנו.
כל הקיים מחוצה לנו ולא נתפש על ידי חמשת החושים, הוא שורש של מה שאנו חשים בחמשת החושים, ונקרא הבורא, שאותו ניתן לחוש בעזרת החוש השישי. התחושה בחוש השישי, הנקרא "מסך ואור חוזר", אינה דומה לתחושה בחמשת החושים. לכן למי שלא חווה תחושה זו, לא ניתן להסביר לו מה היא או למצוא לה דוגמה מהתחושות המוכרות לנו.
הבורא מורגש רק בחוש השישי, ולכן איננו יכולים להעריכו כבעל צורה, צבע, טעם, צפיפות וכולי. מטרתה של חוכמת הקבלה היא לפתח חוש זה, וללמד כיצד להשתמש בו בצורה נכונה. התחושה בו נקראת רוחניות או חיים רוחניים. ייחודו של חוש זה הוא, שאף על פי שהאדם מפתח אותו כאשר הוא מרגיש את העולם הזה, התחושה בו אינה תלויה בתחושות של חמשת החושים, כלומר האדם יכול להיפרד מהגוף הגשמי ולהישאר רק בהרגשת החוש הזה.
17. האם האדם יכול לראות את העבר והעתיד? אם לא, כיצד מסבירה הקבלה את העובדה שמגידי עתידות ומכשפים חוזים נכון את העתיד, או את העובדה שכתבי הנביאים מתגשמים?
נכון שרבים בעולמנו יכולים לחזות נכון את העתיד, אך המקובל אינו חוזה או נביא.
גם בעלי חיים מרגישים את תופעות הטבע הרבה לפני שהן מתרחשות; למשל אנשים המרוחקיםמהציוויליזציה מחדדים את חושיהם ביחס לאנשים אחרים במידה כזאת שהם מסוגלים להרגיש את העתיד והעבר.
הקבלה טוענת שכל התמונות המתרחשות בזמן קיימות בו זמנית ורק נפרשות לעינינו על צירהזמן. ניתן לעלות אל מעבר לזמן, ואז נרגיש את העבר, ההווה והעתיד כמו מסגרות שונות של זמן, כשם שאנו צופים בסרט קולנוע, ורואים רק שרשרת אירועים קבועה מראש. הקבלה אומרת שאיננו יכולים לשנות את סדר האירועים כיוון שהם טבועים ב"גֵן הרוחני" שלנו (הנקרא רשימו). לעומת זאת, אנו יכולים לשנות את היחס שלנו לאירועים, וזה ישנה את ההרגשה שלנו בזמן האירועים מדרמטית לטובה.
המקובל לעולם אינו מנסה לראות את העתיד, אלא מתנתק מהאירועים עצמם ומתרומםמעליהם, הוא מתייחס אליהם כאל השגחת הבורא כטוב ומיטיב ויודע שהכול מגיע מהבורא במטרה להעלות אותו אל השלמות והנצחיות. כך הוא מפתח יחס לאירועים בהתאם ליחסו של הבורא אליהם.
18. כמה זמן נדרש כדי לפתח את החוש השישי?
בספר "הקדמה לתע"ס" בעל-הסולם טוען שדרושות לכך 3-5 שנים. חשוב לציין שזה נכוןבתנאי שהתלמיד יוצר לעצמו את כל התנאים להתקדמות נכונה. תקופה זו יכולה גם להתקצר ביחס להשקעה של התלמיד.
19. האם קיום מנהגים או השתייכות לדת כלשהי יכול למנוע מן האדם לעסוק בקבלה?
המתחיל לעסוק בחוכמת הקבלה מוצא את עצמו מחוץ למנהגים ולטקסים של העולם הזה,מפני שהוא מתחיל לפתח בעצמו חוש נוסף, שאינו קשור לעולם הזה, אלא לבורא עצמו. הוא מתחיל להבין שמנהגים, דתות ואמונות אינם קשורים לבורא ולקשר עמו, אלא נוצרו על ידי אנשים לצורך נחמה פסיכולוגית, הרגשת הבטחון, הצדקת הקיום העצמי והקניית ערכי מוסר מינימליים לחברה האנושית. אך הקבלה טוענת גם, שלמרות עיסוקו של אדם בקבלה, אם קיים בו צורך פנימי לקיים מנהגים כלשהם, הקבלה לא תתלוש אותו מהם, אלא להיפך – הקבלה מייעצת לו להמשיך בהרגליו עד שלא ירגיש בהם תועלת.
מלבד זאת, הקבלה מברכת קיום של מנהגים וכללים חינוכיים, בטענה שהם עוזרים לאדם להיות מאורגן יותר בזמן שהוא לומד את חוקי הקבלה, וזאת, עד שהרגשת העולם העליון תלמד אותו אדם איך לחשוב ולנהוג בצורה נכונה לחלוטין.
20. אנשים שחוו מוות קליני מספרים שראו מסדרון של אור, מה קורה לאדם לאחר המוות?
לאחר מותו של הגוף, כלומר לאחר שקבלת המידע דרך חמשת החושים נפסקת, מה שנשאר לשימוש ה"אני" האנושי ("המלכות") היא התפישה דרך הנקודה שבלב, תכונת הבינה. אפשר לחוש בה הרגשה רוחנית מינימלית של הימצאותה בשורש כנקודה. זו התחושה של אדם שיצא מתחום ההרגשה בחמשת החושים. יש לציין כי מקובל שמפתח את הנקודה הזו, מקבל לתוכה את הרגשת האור העליון - הרגשה בעוצמה הגדולה פי מיליונים מתחושת אלה שחוו מוות קליני - הרגשה נצחית ונשלטת.
21. האם הקבלה מסבירה איכשהו תופעות כמו תקשור בזמן טראנס?
אין לקבלה כל קשר למה שידוע כ"טראנס". הקבלה עוסקת רק בחקר הבורא ושיטת ההתקרבות אליו, בדבקות בו, ובהשוואת תכונות הנשמה לתכונות הבורא. המקובלים רואים בתופעות הנ"ל תופעות פסיכולוגיות, פסיכוסומטיות, תופעות של התלהבות ודאגות פנימיות של האדם, אך לא משהו שקיים באמת.
22. האם למקובלים יש כוח על-טבעי כלשהו?
המקובל מקבל מלמעלה כוח שליטה על יצרו. כמידת יכולתו להשתמש ביצרו בהתאמה לחוק הבריאה (כוח ההשפעה), הוא מקבל לתוך הרצון המתוקן שלו את הידע העליון ומתמלא בתענוג.
23. האם הקבלה ומקובלים יכולים לרפא מחלות שונות?
הקבלה, לפי הגדרתה, מהווה שיטה לגילוי הבורא לאדם החי בעולם הזה. במידת הגילוי של העולם העליון, המקובל מתמלא באור עליון המביא בריאות, כוח ומזל. אך מפני שכל האנשים קשורים יחד עד לגמר התיקון הכללי, המקובל הוא חלק מכולם ונכלל עם צער הציבור.
24. האם הקבלה מסבירה את תופעת השימוש בסמים? האם קיימת קרבה בין התענוג המופק מהסמים לבין התענוג הרוחני?
השימוש בסמים הינו בריחה מייסורים. הייסורים בעולמנו גדלים כדי שהאדם ישאל "למה זה קורה לי?", ומתוך כך ירגיש נחיצות לגלות את מבנה הבריאה. אך עד שהאדם לא יכיר בנחיצות זו, תופעת השימוש בסמים ובאלכוהול תתפשט.
מדור לדור, במשך אלפי שנות התפתחות האנושות, האדם הגדיל את האנוכיות שלו, את הרצון ליהנות. במשך השנים עבר האגואיזם האנושי כמה שלבים בהתפתחותו - מנטייה לתענוגות בהמיים לנטייה אחר עושר, כבוד, שליטה וידע. בזמננו התהליך מגיע לקצו, הרצון לידע והשכלה הוא האחרון במסגרת העולם הזה, והאדם מתחיל להרגיש חוסר אונים – "לא רוצה יותר כלום". הרצון הבא שצריך להתגלות לאדם הוא הרצון לגלות את שורשו, סיבת חייו, אבל בזמן שרצון זה מתברר, האדם לא יכול לסבול את הרגשת הריקנות והוא מחפש דרכים להתנתק מהמציאות.
25. האם הקבלה תוכל לספק פתרון לנגע הסמים? [החליפה מקומות עם השאלה הקודמת]
חוכמת הקבלה פותחת בפני האדם את המטרה האמיתית לקיומו, ומאפשרת לו לממש את חייו להגיע לשלמות ולנצחיות, ובכך היא מבטלת את הסיבות הגורמות לאדם להשתמש בסמים. אם נוכל להראות לבני הנוער את המטרה האמיתית של החיים, את האפשרות להגיע לשלמות ולנצחיות, לידע ולשליטה בלתי מוגבלים, אז בעיות הסמים, העבריינות ושאר פגמי האנושות יוסרו מהפרק.
הקבלה טוענת שהסיבה היחידה לביטוים החד של הפגמים הללו דווקא בזמננו, היא כדי לגרום לנחיצות בהכרת הבריאה ומטרתה, ולהביא את האדם לאושר הנצחי.
26. האם קיימת דוגמה של גמילה מסמים בעזרת הקבלה?
כאשר מעמיקים בלימוד הקבלה, הרצון לסמים פג ואף ההרגל מפסיק לעניין, וזאת מכיוון שהחוויות מהקבלה הרבה יותר חדות ומרתקות.
27. האם אדם הלומד קבלה הוא מוסרי יותר מיתר האנשים?
תלמיד הקבלה משתנה כמידת התיקון שלו. בהתחלה הוא עובר תהליך של הכרת האגואיזם שלו כרע ("הכרת הרע"). בתקופה זו, האגואיזם גדל עד לרמה שבה הוא מבין שהוא הינו הרוע היחיד שלו, והוא אינו מסוגל להתמודד עמו. בהתאם לכך, בתקופה זו התלמיד הרבה יותר אנוכי מאנשים שאינם עוברים תהליך של הכרת הרע. תקופה זו יכולה להימשך כמה שנים. אחר כך מתחיל תהליך של דחיית האנוכיות שלו והתלמיד מתייחס באופן שלילי מאוד לביטויי האנוכיות שלו ושל האחרים, באותה המידה הוא מתייחס בחיוב רב כלפי ביטויי הטוב בעצמו ובאחרים. השלב הבא הוא כאשר התלמיד מעריך בצורה חיובית את כל בני האדם, כיוון שהוא מצדיק את השגחת הבורא באופן מוחלט.
28. האם התנהגותם של המקובלים מתאפיינת במחילה ורחמים?
מקובל בשום פנים ואופן אינו סלחני ורחמן, כיוון שהוא מכיר בהשגחת הבורא כ"טוב ומיטיב", ולכן הוא מעריך את נחיצותם של הייסורים בעולם.
29. איך מסבירה הקבלה את תופעות הלידה והמוות? האם גן-עדן וגיהנום קיימים?
הלידה והמוות של הגוף הגשמי שלנו אינם יותר מאשר מצבים ביולוגיים שלו. לכן ברור כי עם מותו של הגוף, מתים גם חמשת החושים ונעלמת הרגשת העולם הזה. החוש השישי קיים בכל אדם, אך במשך חייו הוא נמצא במצבו הלא מפותח (כ"נקודה שבלב") ולכן לא מורגש בו דבר. לאחר מותו של הגוף הגשמי והיעלמות ההרגשה של חמשת החושים, הנקודה הזו מאפשרת תחושת תענוג של הימצאות בשורש, בבורא, עד לגלגולה הבא של הנשמה (לידה מחדש בעולם הזה). אך אם האדם מפתח את הנקודה שבלב בעודו חי בעולם הזה, הוא מתחיל להרגיש את העולם העליון ולזהות את עצמו עם העליון ברמה כזו, שמותו של הגוף הגשמי יורגש על ידו כהיעלמות אוסף זניח של מידע ברמה נמוכה. במקרה זה, לידה מחדש בעולם הזה תהווה המשך של התפתחותו הרוחנית, שאפשרית אם נמצא בגוף הגשמי ואם לאו.
גן עדן וגיהנום הם מצבים של הרגשת הבורא. גיהנום – התרחקות מלאה מהבורא, גן עדן – דבקות מלאה בו.
30. מתי הנשמה עוברת לגוף אחר, בזמן העיבור או בזמן הלידה?
הנשמה היא כלי הדומה לבורא, שהתפתח מהנקודה שבלב. נקודה זו היא נקודת הדחףלבורא, והיא נמצאת בתוך מכלול רצונות האדם הנקראים "רצונות הלב" או "לב". אם האדם מפתח את הנקודה שבלב על ידי שיטת הקבלה, עד לדרגה שבה גם הכלי הקטן ביותר דומה לבורא, הוא מתחיל להרגיש בה את האור העליון, את נוכחות הבורא. בסך הכול ישנן חמש דרגות של התפתחות הנשמה, ובהתאם להן חמישה סוגי אורות, כלומר, חמישה אופנים שבהם היא מרגישה את הבורא, הנקראים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה (נרנח"י). לסיכום, הנשמה מתלבשת באדם הנמצא בעולם הזה, כאשר הוא מפתח את הנקודה שבלב לכלי מינימלי.
31. מה קורה לנשמה במעבר מגוף לגוף?
נשמה העוזבת את גופה חוזרת להיות נקודה הדבוקה בשורש נשמתה, שנמצא בעולם האצילות. אבל אם אדם השיג בחייו דרגה רוחנית כלשהי, אז נשמתו פשוט ממשיכה לדרגה הרוחנית הבאה שלה.
32. האם יש מעבר בין "העולם הזה", העולם שלנו, לבין "העולם הבא", העולם הרוחני?
ה"מעבר" ביו העולמות קרוי "מחסום". "מחסום" – זהו הגבול המדומה בין הרגשת העולם המושג דרך חמישה חושים בלבד, והמכונה "העולם הזה", לבין הרגשת העולם העליון בחוש השישי. מעבר מחסום משמעו קבלת כלי הנשמה הקטן ביותר ומילויו על ידי האור החלש ביותר, הרגשת הבורא הקטנה ביותר – "אור הנפש".
33. האם קיים יצור נבון זולת האדם?
השכל והבינה הינם תוצאה של התפתחות הרצון ומהווים כלי עזר למימושו. מאותה הסיבה שלא קיים יצור אנוכי יותר מהאדם, גם לא קיים יצור נבון יותר ממנו.
כמידת התפתחותו של החוש השישי באדם, מתפתחים גם הרצונות הבסיסיים שלו, זאת כדי להעצים את החוש השישי מעליהם. אי לכך, אדם הלומד קבלה הופך לנבון יותר מסביבתו כי הוא פועל מעל לאגואיזם שלו. אפשר לומר שאין בריאה תבונית יותר ממקובל המשיג את כל הבריאה, מתחתית העולם הזה ועד לפסגת העולם העליון.
34. האם הקבלה יודעת משהו על חיים בכוכבים אחרים? [להעביר אותה לשאלה 34]
הקבלה טוענת שלא קיים בבריאה אף יצור נבון זולת האדם. הכול נברא בשביל האדם על מנת להעלותו לרמת הבורא. תכלית האדם בבריאה היא לנצל את החופש הניתן לו כדי להשיג את המטרה שנקבעה על ידי הבורא, בדרך של תיקון מרצון או בכפייה ("דרך התורה" או "דרך הייסורים"). צורות חיים פחותות מאדם אכן קיימות בכל היקום.
35. הקבלה אומרת שבכוכבים אחרים קיים רק טבע, צומח וחי. מה הוא מקור המידע הזה?
במסגרת היקום ייתכנו כל סוגי החיים, עד ליצורים הדומים לנו ביולוגית ושכלית, חוץ מאשר בתמצית הרוחנית שלנו, הנקודה שבלב, הזרע של הנשמה. מאחר שהקבלה אינה עוסקת בדבר זולת פיתוח של נקודת האיחוד עם הבורא, המקובלים לא יודעים אודות קיום חיים על המאדים או בכוכב אחר.
36. מדוע אומרת הקבלה שאי אפשר להסביר את הרוחניות במושגים של העולם הזה? הרי ניתן לבטא הכול במלים...
ניתן להסביר במלים של העולם הזה רק את התופעות שמולידות את המלים הללו. אנו מוצאים מלה שתבטא כל הרגשה שלנו, אך אם להרגשה מסוימת אין הקבלה בעולם הזה, לא יהיה לה שם. לכן כל המורגש בחוש השישי לא יכול להיות מבוטא במלים של העולם הזה.
כדי להעביר לנו את הצורות החיצוניות של הרגשותיהם, המקובלים משתמשים ב"שפת הענפים": מאחר שמהעולם הרוחני יורדים כוחות המולידים את כל העולם הזה וקובעים את המתרחש בו, המקובלים משתמשים בשמות של עצמים ושל פעולות בעולם הזה כדי לתאר עצמים ופעולות בעולם הרוחני. הבעיה היא שכשאנו מעיינים בכתבי המקובלים, נדמה לנו שאנחנו קוראים סיפור על העולם הזה, כשלמעשה המקובלים התכוונו לספר על העולם הרוחני. לא נוכל להבין את כוונתם המדויקת עד שניכנס בעצמנו אל העולם הרוחני ונרגיש את מה שהרגישו הם. אם כך, לשם מה בעצם לקרוא עכשיו את כתבי המקובלים? כדי למשוך על עצמנו את האור המקיף, המתקן אותנו.
37. מדוע עולמנו מחולק לשני מינים? מה משמעותה של חלוקה זו?
כל הקיים ברוחניות משתקף בעולם הזה. בהתאמה ל"פרצוף זעיר אנפין", ה"זכר" ("הנותן") ו"פרצוף מלכות" ה"נוקבא" (ה"מקבלת") בעולם האצילות, קיימת גם בעולם הזה חלוקה לזכר ונקבה. צורות התיקון של הזכר והנקבה שונות זו מזו. חובה לציין כי לאחר התיקון הפרטי של כל נשמה, כל הנשמות מתאחדות לאחת, שוות ומושלמות, בלי שום הבדל, כמערכת הכללית אחת המחוברת עם הבורא.
38. האם קיימות תופעות כגון מלאכים, מכשפות, קללה, עין הרע ואאורה?
מאחר שכל הנשמות הן חלקים של מערכת אחת – נשמת האדם הראשון, הן יכולות להשפיע זו על זו ביחס שלהן. מכאן הופיעו המושגים של קללה, עין הרע ועזרה רוחנית. בעולם הרוחני קיימים כל סוגי הטבע: דומם, צומח, חי, מדבר, כמו בעולם הזה. אלא שברוחניות אלו הם כוחות ללא לבושים וצורה. לכוחות אלו יש שמות, בהתאמה: הדומם – "היכלות", צומח – "לבושים", חי – "מלאכים", מדבר – "נשמות". רק בעולם הזה הכוחות מלובשים בגופים. ברוחניות כל העצמים והפעולות הם כוחות ללא לבושים.
39. האם חלום נחשב לתופעה רוחנית?
כל התכונות, הפעולות והמצבים ברוחניות משתקפים בעולם הזה כהעתק גשמי שלהם. בעולם הרוחני הנשמה יכולה לקבל אור במצב "קטנוּת" ובמצב "גדלוּת". מצב הקטנות מתחלק לשלושה שלבים: עיבור, יניקה, נעורים. מצב הגדלות מתחלק לשני שלבים: בגרות וזקנה. בכל המצבים הללו ישנו גם מצב של שינה או חלום. זה קורה כאשר מרבית האור מסתלק מהנשמה והיא - כאילו נרדמת.
40. האם הקבלה קשורה לזרמים רוחניים אחרים כמו "שמבאלה" וכו'?
מעולם ובשום אופן הקבלה לא היתה קשורה לאף זרם דתי, מיסטי ו"רוחני". הקבלה היא מדע על העולם העליון, המתגלה במידת התפתחותו של החוש השישי – המסך.
כלי המחקר הוא המסך; שיטת המחקר - זוהי חוכמת הקבלה; העצם הנחקר – זה הבורא או העולם העליון. המדרגות הרוחניות הן מידות של הרגשת הבורא, אשר מוגדרת בקבלה כהרגשת "העולם העליון" או "העולמות". אם לדייק, כל הרגשה שלנו היא הרגשת הבורא בכלי, ברצון שלנו. אפילו לפני רכישת המסך האדם מרגיש את הבורא, כעולם הזה, ולכן הרגשה במידה פחותה שכזו נקראת הסתרה.
41. האם קיים הבדל בין הקבלה לבין זרמים רוחניים אחרים? [שאלה 44 לשעבר]
מלבד הקבלה, כולם עוסקים בפסיכולוגיה האנושית, ומשתמשים בה לשם השגת נוחות פסיכולוגית מרבית. מטרתה של הקבלה היא גילוי הבורא לאדם, היא מתעסקת רק בכך, ובשום פנים ואופן לא בשיפור מצבו האנוכי של האדם בעולם הזה.
42. אומרים שמקורם של קלפי הטארוט הוא בקבלה. האם זה נכון?
הקבלה אוסרת לעסוק בחיזוי העתיד, כי הוא נוגד את אופן המחקר של המקובל, העוצם את עיניו כנגד הדעת מרצונו החופשי כדי לרכוש את כלי ההשפעה. הגילוי בא דווקא על ידי דחייתו.
43. מה ההבדל בין קבלה לפסיכואנליזה?
כל מה שאדם משיג בקבלה ניתן לרישום ולשחזור על ידי אדם אחר בעל אותן אפשרויות (מסך). הפסיכואנליזה מתעסקת בניתוח של תכונות האדם השייכות לעולם הזה. הקבלה, לעומת זאת, עוסקת ברכישת תכונה נוספת, עליונה.
44. האם קיימת תפילה בקבלה?[
הפנייה לעזרת הבורא לשם קבלת כוח לתקן את הכוונה "על מנת לקבל" ל"על מנת להשפיע" מהווה תפילה רוחנית מעשית ומועילה. הרצונות של כל הנבראים בעולם - דוממים, צומחים, חיים ומדברים, עולים לבורא וכל אחד מהם מקבל תשובה. אך התשובה לבקשה לאיחוד עם הבורא חזקה פי מיליארד, כיוון שהיא תואמת את מטרת הבריאה. התפילות האחרות דומות למצב שבו הבורא כאילו גורם רע לאדם, וזה מתפלל על ביטול רוע הגזירה. לא אלה היחסים שתוכננו על ידי הבורא כמטרת הבריאה.
45. באילו כלים משתמשים בזמן הלימוד?
הלימוד מבוסס על מקורות קבליים קלאסיים: ספר "הזוהר", כתבי האר"י, בעל-הסולם ורב"ש. במהלך הלימוד על מבנה העולמות העליונים, התלמיד מתחיל אט אט להרגיש בתוכו את המבנה, הצורה והמאפיינים שלהם. בדומה ללימוד של כל תחום מעשי אחר - אימון והרגל מולידים באדם את היכולת להרגיש מה שלא הורגש קודם לכן. בקבלה, שיטת הלימוד עצמה יוצרת באדם יכולת להרגיש רבדים עמוקים יותר של הבריאה, הנמצאים מחוץ לעולם המורגש על ידי האדם המודרני.
46. מה מקבלים מלימודי הקבלה?
בזמן הלימוד התלמיד רוכש חוש נוסף, הפותח בפניו ספֵרה חיצונית נוספת לעולם המורגש על ידינו. ב ספֵ(E)רה זו נולדים כל המאורעות שיורדים לעולם הזה וכל הפעולות שלנו, ועל פיהם נקבעים המאורעות העתידיים.
47. האם לימוד הקבלה בקבוצה עשוי להועיל?
פיתוח ההרגשות העמוקות יותר של הבריאה דורש בזמן הלימוד את ריכוז כל תשומת הלב במטרה זו. לימוד בקבוצה, קריאה קבוצתית של החומר, בונה בכל חבר, על פי מידת הקשר שלו עם הקבוצה, כלים מיוחדים המגבירים את רגישותו לתנודות עדינות של הבריאה. החברים בקבוצה עוזרים זה לזה ביעילות רבה בעצם נוכחותם והשתתפותם הפעילה.