סוף מעשה במחשבה תחילה
כאשר אנחנו רוצים לבנות בית, אנחנו פונים קודם כל לאדריכל. הוא שואל אותנו מה אנחנו רוצים, ועלינו לתאר לו את הבית שאנו רואים בעיני רוחנו. מספר חדרים, סגנון הבית וכן הלאה. האדריכל מציע לנו כמה אפשרויות, עוזר לנו להחליט, ובסופו של דבר נוצרת תמונת הבית העתידי.
בהתאם לתמונה זו נגזרת תכנית הפעולה בכל שלב ושלב בתהליך הבנייה. אילו חומרי בניין לקנות, מה לעשות, מתי ואיך. לא מתחילים לבנות אלא אם יש תכנית. "סוף מעשה במחשבה תחילה".
כך בדיוק מתנהלת ההתפתחות של הבריאה. מלכתחילה קיימת הצורה הסופית, המצב שבו אנחנו נמצאים בשלמותנו. שם כולנו בדרגה הנצחית, כולנו מתוקנים, יפים וטובים, וזה סוף הדרך. ואז, הסוף הזה מוסתר מאיתנו ואנחנו מתחילים מהתחלה. מדוע? כדי שנגיע אל הסוף הזה בעבודה עצמית, בחיפוש עצמי, כדי להבין שכך כדאי לעשות ולא אחרת.
וכשמגיעים לסוף מגלים: "וואו! אנחנו באמת כבר קיימים כאן. זה היה מלכתחילה".