לנשמה אין גיל
עלינו להתייחס אל הילד כאל אדם גדול. הילד לא זקוק לכל הפוצי-מוצי, אלא הוא רוצה להרגיש שהוא כמונו. אמנם צורתו החיצונית היא של ילד, אבל בפנים הוא גדול. מתוך גופו הקטן, מביטות בנו עיניים בוגרות.
לדוגמה, כשאנחנו לוקחים את הילד למקום כלשהו, עלינו להסביר לו לאן אנחנו הולכים ומדוע, להסביר לו מה נעשה שם, להתייעץ איתו ולהתייחס אליו כאל גדול. אם ננהג כך, זה יגרום לילד שמחה אדירה. הרי בשבילו "להיות גדול" זה המשחק הכי מהנה שיש!