ריק לי בלב
שאלה: לאדם יש הרבה רצונות ושאיפות, והוא רץ ועובד ומתקדם ומצליח. ובכל זאת, גם כשהוא ממלא רצון מאוד גדול, הוא מרגיש ריק, פשוט ריק מתוכן. מה הסיבה לכך?
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל מה שברא האור, הבורא, זה רצון ליהנות. אז יש בבריאה בסך הכול שני מרכיבים: אור ורצון, מילוי וחיסרון, או במילים פשוטות, תענוג ורצון לתענוג.
מהמצב ההתחלתי שנקרא "עולם אין-סוף" השתלשל הרצון שנברא מטה, עד לעולם הזה. כאן הוא התחיל להתפתח בדרגות – דומם, צומח, חי ואדם.
באדם יש רצונות שנחשבים לרצונות גופניים, כמו הרצון לאוכל, למין ולמשפחה, ורצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה ולידע. הרצונות האנושיים הם רצונות שמגיעים אלינו מהסביבה ומתוכם אנחנו מתפתחים.
בסיום ההתפתחות של הרצונות האנושיים, האדם מתחיל להרגיש ריקנות. גם לפני זה הוא הרגיש ריקנות מסוימת, למשל בכסף, ואז הוא פנה לקבל כבוד. מכבוד לשליטה, משליטה לידע – כך הוא קפץ מרצון לרצון.
כיום, כשהמין האנושי מימש באופן כללי את כל הרצונות האלה – כל אחד בהתאם למידה שהיה עליו לממש לפי שורש נשמתו – מתגלה בנו רצון חדש, רצון רוחני.
אנחנו לא לגמרי מבינים מה טיבו של הרצון הזה, רק מרגישים שאחרי כל ההנאות שהעולם מציע לנו, עדיין ריק לנו בלב. מדוע ריק? כי מה שנמצא סביבנו כבר לא מספיק לנו, ומה שנמצא לפנינו עדיין לא ברור לנו, נסתר מאיתנו. הרגשה זו היא נחלת רבים, וזה אומר שהגענו למצב חדש.
הרצון הרוחני הזה מתעורר בנו כדי לגדל אותנו הלאה, להעלות אותנו בחזרה עד לשורש התענוג, עד לעולם אין-סוף.