יהודי וגוי

"זה שאסור ללמוד תורה לעכו"ם... פירושו, שאי אפשר ללמוד תורה כל זמן שהאדם עדיין נמצא בבחינת עכו"ם, כלומר שעדיין משוקע באהבה עצמית".

הרב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", "מהו אסור ללמוד תורה לעכו"ם"

"אסור", על פי חכמת הקבלה, פירושו "אי אפשר". עכו"ם, "עובד כוכבים ומזלות", הוא כל אדם שעדיין מצוי באהבה עצמית, משתחווה לאגו. "ללמוד תורה" משמע לגלות את דרכי התפשטות האור העליון בתוך ה"כלים" שלך.

מבחינה רוחנית, בתחילה כל אדם נחשב לעובד כוכבים ומזלות, לגוי. רק לאחר שהוא מתקן את האגו שלו והופך להיות דומה לבורא, לכוח האהבה והנתינה, האדם נחשב ליהודי וביכולתו "ללמוד תורה". יהודי זהו מעמד רוחני שעלינו לרכוש בעצמנו ולא משהו מולד. יהודי, מלשון ייחוד, הוא מי שמתייחד עם הבורא מתוך השתוות אליו. [1]

יוצא שמלכתחילה כולנו גויים ולא יכולים "ללמוד תורה", לא מסוגלים לגלות את האור בפועל. מה עושים? כאן נכנסת לתמונה שיטת התיקון של הקבלה. היא מאפשרת לנו להתקשר אל "האור המחזיר למוטב" – מעין הארה קטנה שמגיעה ממצבנו המתוקן אל מצבנו הנוכחי, בהתאם לעוצמת ההשתוקקות שלנו להתקדם. הארה זו מזככת אותנו בהדרגה, עושה מאיתנו יהודים ומאפשרת לנו "ללמוד תורה". [2]

[1] ראו הרב ברוך שלום אשלג, מאמרי "שלבי הסולם", "חשיבותה של תפלת רבים".

[2] "כל החידושים מתחילים רק אחרי שהאדם זוכה לצאת מקבלה עצמית. וזה עניין שאסור ללמוד תורה את עכו"ם, כי בזמן שהאדם הוא במצרים, הוא לא יכול להיות יהודי, כי הוא משועבד לפרעה מלך מצרים... ורק לאחר שהאדם יוצא ממצרים, היינו מקבלה עצמית, אז הוא יכול להיות עובד ה'. ואז הוא מסוגל לזכות לתורה" (הרב"ש, מאמרי "דרגות הסולם", "חידוש הראשון").