כמו מקלט רדיו

האור העליון נמצא סביבנו במנוחה מוחלטת. זהו שדה של מידע אין-סופי, של נצחיות ושל שלמות. אבל אנחנו לא מרגישים אותו כי אנחנו מכונסים כל אחד בתוך עצמו. האגו שלנו סוגר אותנו בפנים, חסרי הכרה.

כדי להרגיש את האור עלינו לבנות בתוכנו תכונה כמו שלו, תכונה של אהבה ונתינה. ממש כמו מקלט רדיו שמייצר בתוך עצמו את אותו גל שהוא רוצה לקלוט מבחוץ.

כל חכמת הקבלה היא בעצם חכמת הקליטה. זו שיטה מדעית לבניית תכונה שמאפשרת לנו לקלוט בתוכנו את המידע שנמצא בשדה שמקיף אותנו. ואז אנחנו כבר לא מרגישים את עצמנו מכונסים בתוכנו, אלא ממש זורמים בתוך האור העליון השלם והנצחי, בתוך הגל של האין-סוף. [1]

[1] "כתוב 'מלוא כל הארץ כבודו', כמו שכתוב בזוהר הקדוש, 'אין מקום פנוי ממנו'. וזה שלא מרגישים, הוא מטעם שחסר לנו כלי הרגשה. כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות העולם, ומטרם שהייתה לנו מכונת הקליטה, לא היינו מרגישים את הקולות, אף על פי שהיה במציאות. כמו כן יכולים להבין ש'אין מקום פנוי ממנו', אלא למכונת הקליטה אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקרא בחינת דבקות והשתוות הצורה, שהוא רצון להשפיע. וכשיש לנו מכונה הזו, אזי תכף נרגיש, שאין מקום פנוי ממנו, אלא 'מלוא כל הארץ כבודו'" (הרב"ש, מאמרי "דרגות הסולם", "ממעשיך הכרנוך").