תכונה חדשה, תמונה חדשה
אם היו לנו חושים אחרים, שונים, תחושת המציאות שלנו הייתה שונה. אנחנו מגלים זאת אצל בעלי חיים אחרים: כלבים למשל קולטים את המציאות בעיקר לפי הריח, נחשים לפי חום וקור, עטלפים ודולפינים לפי שמיעה. אז מהי המציאות האמיתית? יש בכלל דבר כזה?
בתחילת המאה העשרים איינשטיין הביא לעולם נקודת מבט חדשה: תורת היחסות. הוא גילה ששינוי במהירות של הצופה (או של העצם הנצפה) מביא לראייה שונה לחלוטין של המציאות בצירי המרחב והזמן. אחר כך באה הפיזיקה הקוונטית ומצאה שהאדם משפיע על האירוע שבו הוא צופה, שתמונת המציאות היא מעין ממוצע בין תכונות הצופה לבין תכונות העצם או התופעה שהוא קולט.
מאז שנולדנו אנחנו תופסים את המציאות בצורה מסוימת, ולכן אנחנו חושבים ש"ככה זה", אבל האמת היא שהכול זה רק כלפינו. ודאי תשאלו, מה זה משנה לנו? למה גם המקובלים עוסקים בתפיסת המציאות וטורחים להסביר לנו שתמונת המציאות היא יחסית ותלויה בנו? כי שיטת הקבלה מאפשרת לנו להוסיף לעצמנו חושים חדשים, תכונות חדשות, ולהתחיל להרגיש בהם עולם אחר.
הרי עכשיו אנחנו לא יודעים מאין באנו ולאן אנחנו הולכים, וגם כאן, במהלך חיינו הקצרים עלי אדמות, אנחנו לא באמת מצליחים לשלוט במה שקורה לנו בחיים, לשנות את הגורל לטובה. האפשרות לכל זה מצויה רק בעולם עליון יותר.
ממש כמו אדם קצר רואי שמרכיב משקפיים ומזהה מה קיים סביבו, כך גם אנחנו יכולים להרכיב על הטבע המקורי שלנו תכונות חדשות ולראות בעזרתן את העולם העליון, שממנו יורדים כוחות עליונים אל העולם שלנו ומנהלים הכול. תמונת העולם שלנו לא תיעלם, אלא תצטרף אליה תמונה חדשה.