האדם – עולם קטן
"האדם כולל הכול".
בעל הסולם, מאמר "סוד העיבור-לידה"
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהעולם נמצא בתוכנו. באופן טבעי, איננו מרגישים כך, הרי אנחנו רואים סביבנו עולם גדול ורחב ידיים. אז מה עושים? כדי לעזור לנו להתקדם אל עבר התפיסה האמיתית כתבו המקובלים עבורנו את ספר הזוהר. זהו ספר תרגול שנועד לאפשר לנו לשדרג את תפיסת המציאות שלנו.
בזמן הקריאה בזוהר אנחנו מחפשים את כל מה שהספר מתאר בתוכנו. משה, אהרון, דוד, כוהנים, לויים, עצים, בעלי חיים, בורא, נברא, מלאכים, נשמות – הכול נמצא בתוכנו. עלינו לתאר זאת רק כתכונות פנימיות שלנו. אין שום דבר חוץ מזה – אין גוף, אין עולם, אין כלום. רק הנשמה שלי וההבחנות שבתוכה המתוארות בזוהר.
כשננסה לעשות זאת, השמות והמונחים הכתובים בזוהר ימשכו אותנו בחזרה, שוב ושוב, לתיאורים גשמיים חיצוניים. אבל ההשתדלות שלנו לתאר במקום זאת תכונות ורצונות פנימיים תגרום ל"נקודה שבלב" שלנו להתחיל להתפתח. נקודה זו היא תחילת הנשמה.
לאחר תקופה של תרגול חוזר ונשנה בקריאה בזוהר, המילים שבו יתחילו להקפיץ בתוכנו כל מיני תחושות. "משה זה כנראה כך, פרעה זה... והנה הר סיני...". איכשהו, מתוך הערפל וחוסר ההתמצאות, דברים יחלו להתבהר. בהדרגה, אנחנו נבחין בתוך הנשמה בתכונות שונות ובקשרים ביניהן, וכך נגלה את כל הבריאה בתוכנו.