ממעשיך הכרנוך

הבורא הוא הכוח שפועל בעולם, "כוח הפועל בנפעל". הוא מחזיק את הבריאה ומחדש אותה.

הוא בורא אותי, הוא בונה בי עכשיו לב ומוח, הרגשה וראייה, מילוי של החושים. כשאני עכשיו רואה משהו, מדבר עם מישהו – הכוח שנותן לי תמונת מציאות ומייצב אותי בתוכה, ברגש, בשכל, בהכול – הוא שנקרא בורא.

ואם הוא עושה הכול, אז מה יש לי עצמי? רק להבין שכך זה קורה, ממנו. אם אני רוצה לגדול, אז מנקודת ההכרה הקטנה הזו יכול לצמוח ה"אני" שלי. ההתפתחות היא בכך שאני בעצמי אתחיל בחזרה להכיר אותו, איך הוא בונה את החומר, את הכוחות ואת מערכת ההפעלה.

"ממעשיך הכרנוך", אומרת חכמת הקבלה. [1] כלומר, כשאני מגלה את מעשיו בי, אני מגיע אליו, אל מי שעומד מאחורי ובונה לי את כל התמונה הזו.

"אין דבר יותר טבעי מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע. ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמו שכתוב 'מלוא כל הארץ כבודו', אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והזוכה לקשר עמו אינו נתווסף לו רק הידיעה לבד, כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו ואינו יודע, ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו, אשר באמת עתה נתעשר".

בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון", חלק ב'

[1] להרחבה, הרב ברוך שלום אשלג, מאמרי "דרגות הסולם", "ממעשיך הכרנוך".