שפת הענפים

התורה, שיטת תיקון האגו שנתן משה לעם ישראל, נכתבה בשפת הענפים. היא משתמשת במונחים גשמיים (ענפים) כדי להצביע על פרטים רוחניים (שורשים).

המקובלים, אנשים המצויים בהשגת שני העולמות גם יחד, הגשמי והרוחני, יודעים לפענח את שפת הענפים. הם מזהים על איזה שורש רוחני מצביע הענף הגשמי, ולכן הם רואים בפנימיות התורה הוראות לעבודה פנימית בתיקון האגו ופיתוח הנשמה. אנשים ללא השגה רוחנית יכולים לראות בשפת הענפים רק תיאורים גשמיים. הם רואים רק את חיצוניות התורה ולא משערים שיש משהו מוסתר בפנימיותה. תופעה זו מכונה "הגשמת הדברים", [1] והיא נובעת מהניתוק בן אלפי השנים של העם שלנו מהעולם הרוחני.

עד זמננו המקובלים לא אמרו על כך דבר. אבל כשהחלו העליות לארץ ישראל שסימנו את סוף הגלות, הם יצאו מן המסתור וקראו לנו לשוב ולהתוודע על ידי חכמת הקבלה אל מטרת החיים שנשכחה מאז החורבן.

ייחודה של חכמת הקבלה הוא בכך שהיא לא מאפשרת לנו להתייחס לדברים בצורה גשמית. [2] היא מתארת לפרטי פרטים את כל מרכיבי "הרצון לקבל" ואת שלבי התיקון של כל אחד מהם, תוך כדי שימוש בתרשימים ובחישובים. הקבלה מוליכה אותנו צעד אחר צעד במדרגות התיקון ומורה לנו מה עלינו לבצע בכל שלב, וכיצד. היא לא מאפשרת לנו לדמיין שנוכל להגיע למשהו טוב בחיינו אם לא נתקן את האגו שלנו, ומראה לנו כי הדרך לעשות זאת היא על ידי פעולות פנימיות.

"אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה... שהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכוונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה... וכיון שכן, הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה".

בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה'

[1] ראו בעל הסולם, מאמר "מהות חכמת הקבלה"; וכן "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית.

[2] להרחבה, ראו בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות כ"ב.