דת האהבה

"עניין תכלית הבריאה מוטל על כל המין האנושי, איש לא נעדר".

בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות"

בחברה העתידית ישאפו כל בני האדם לחיות על פי העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך". בני כל הדתות ובני כל העמים יחיו על פי "דת" אחת כוללת, שבה יהיה עיקרון אחד בלבד – אהבת הזולת כאמצעי לגילוי הבורא.

ב"כתבי הדור האחרון" של בעל הסולם מכונה הדת הזו בשמות כמו: "דת כוללת לכל האומות", "דת השווה לכל העולם", "הדת של ואהבת לרעך", "דת של אלטרואיזם", "דת האהבה". וכשבעל הסולם אומר "דת" הוא מתכוון לשיטת תיקון טבע האדם שמציעה הקבלה, כפי שניתן לראות גם במאמרו "מהות הדת ומטרתה". בעל הסולם מדגיש: "הצורה הדתית של כל האומות – 'ואהבת לרעך כמוך'... אבל חוץ מזה יכולה כל אומה ללכת בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה". [1]

הקבלה היא שיטת התיקון האוניברסלית. היא מכבדת את הדתות כמסגרת תרבותית-מסורתית של כל עם ועם. אבל מעבר לתרבות – יהודים, נוצרים, מוסלמים, בני כל הדתות ובני כל העמים – כולם יצטרכו לתקן את הנשמה שלהם בעזרת שיטת הקבלה.

ההתנגשויות בין הדתות השונות שמתרחשות לאורך ההיסטוריה, נובעות מזה שכל דת לקחה לעצמה בעלות על הבורא, על העולם הבא, על הגדרת שכר ועונש. אבל ברגע שמבינים שלאף דת אין בכלל נגיעה לרמה הרוחנית של הקיום, לתיקון הנשמה, אז הגורם המפלג מנוטרל מהדתות ונעלמים הזלזול והשנאה לאחרים. כל אומה יכולה להישאר עם המנהגים העממיים שלה, ודווקא השוני בין העמים והתרבויות הוא שיוצר מרקם אנושי עשיר.

[1] בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון", חלק א', קטע י"א.