שביל הזהב

"כמו שלא יוכל לקיים גופו בעולם מבלי שיהיו בידו ידיעות בשיעור מסוים מסדרי הטבע הגשמיים, כמו ידיעות אלו המה סמים ממיתים, ואלו דברים שורפים ומזיקים, כמו כן ממש נשמתו של אדם אין לה זכות קיום... זולת בהרכש לה שיעור ידיעות מסדרי טבע מערכות עולמות הרוחניים ושינוייהם וזיווגיהם ותולדותיהם".

בעל הסולם, "ההכשרה לגידול הנשמה" [1]

חכמת הקבלה היא חכמה מאוד מיוחדת. מצד אחד היא מדברת על רגשות, על שנאה ועל אהבה. מצד שני השפה שלה היא שפה מדעית שעושה שימוש במונחים של עולמות וספירות, כלים ואורות, שרטוטים וטבלאות.

לכאורה העניין הרגשי והשפה המדעית-טכנית קצת רחוקים זה מזה, אבל העניין הוא שכדי להתפתח רגשית ולהגיע אל המטרה הרוחנית, אנחנו זקוקים לבדיקות ולמדידות. אנחנו בוחנים את הרצון – מודדים את תכונות הנשמה שמתפתחת בנו ביחס לתכונות הבורא. השכל בא כדי לכוון, ליישר, לדרג, לחלק, למדוד ולשקול את הרגש.

גם בעולם שלנו אי אפשר להתפתח ללא שילוב בין השכל לרגש. אם יש לאדם רק שכל ללא רגש הוא כמו מכונה, ואם כולו רגש ללא שכל, אז אוי ואבוי... חכמת הקבלה מלמדת אותנו למצוא את שביל הזהב בין הרגש והשכל, כך שהאדם יתמלא במילוי הנכון, במילוי המשתלם באמת.

[1] בעל הסולם, מאמר "מבשרי אחזה אלוקי", "ההכשרה לגידול הנשמה".