866. ההיכל השלישי אפל וחשוך, אין בו אור כלל, חשוך יותר מההיכלות הראשונים, נקרא דוּמה, כנגד השם של יצה"ר, שנקרא שונא. נמצאים בו ארבעה פתחים לארבעה צדדים.
867. ממונה עומד על הפתח הזה בכוח הרוגז שעל העולם. כשהדין שורה בעולם, הממונה השורה בפתח, לוקח כלי זין, ומניח אותם בפתחי בית הכנסת. והוא נקרא סָקָפוֹרְטַי"א, כשלון העולם. ע"ז כתוב, דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה ייכָּשֵלו. בזמן שהוא שולט והדין שורה בעולם, הוא עומד לראות במי שהולך יחידי בשוק, ואם נפגש עימו, יכול להזיקו ולהחליש מזלו.
המלכות נקראת בית הכנסת. בפתח המלכות חטאת רובץ, שהוא מידת הדין הקשה דמנעולא. המלאך סקפורטי"א הוא המניח שם כלי זין, המנעולא, אשר להיותו עומד מול היכל הנצח דקדושה, ע"כ כוחו חזק. ולכן נאמר, כשהדין שורה בעולם, הממונה השורה בפתח, לוקח כלי זין, ומניח אותם בפתחי בית הכנסת, כלומר לפתח המלכות. וע"כ הרשעים, הדבקים בס"א וממשיכים חכמה מלמעלה למטה, שנכשלים בחטאת, שהוא המנעולא שבפתח המלכות, אובדים על ידו אור החיים.
868. הפתח השני, בו עומד ממונה סנגדיא"ל, לקבל פסקי הדין, כתבים שבהם נרשמים פסקי הדין, ותחת ידו כמה מעוררי דין ומשפט, ששולטים, העומדים לקבל אלו פסקי הדין. והממונה הזה עומד על הפתח השני.
869. וכשמקבל פסק הדין מן הממונה מלכיאל, שבפתח הראשון של ההיכל השלישי דקדושה, הוא עומד בפתח הזה ויורד למטה, לאלו פתחים החשוכים שלמטה, אחד לאותו שנקרא שחת, ההיכל השני דס"א, ואחד להיכל הראשון דס"א, שנקרא בור. ושם כמה אלף ורבבות ממונים השולטים בעולם לעשות דין, ונשלם הדין שבפסק דין ההוא.
870. בפתח השלישי ממונה אנגריו''ן. עומד על כל המחלות והמכאובים והחלחולים ואש העצמות, שאין בהם מיתה, הנמשכים מדינים דשמאל. כי ממנו יוצאים כמה אלפים ורבבות, הממונים עימו על כל אלו מחלות ומכאובים.
871. הפתח הרביעי, רוח אַסכָּרה, שנברא במיעוט הירח, עומד על מיתת ילדים. נראה לילדים, וצוחק עימהם עד שממית אותם. נדמה להם כאישה, כמו אימו של הילד, ומניקה אותם וצוחקת בהם ואוחזת בהם וממיתה אותם.
872. באמצע ההיכל הזה עומד רוח אגיריסו"ן, הממונה על מתים מ-13 עד 20 שנים, המיתה שלהם מיד הממונה ההוא בהתחברותו עם הנחש, שעומד עימו והולך אחריו. וע"ז נקרא מלאך המוות, טוב מאוד, כמ"ש, והנה טוב מאוד.
873. מכאן מתפשטים ויוצאים ב' רוחות, אף וחֵמה, שהתמנו על כל אלו ששומעים נזיפה ממי שעוסק בתורה, שהעוסק בתורה גוער בהם על שאינם הולכים בדרך הישר, והם בוטחים בטובו ואינם דואגים מזה. וכן על כל אלו הצוחקים והלועגים מדברי תורה או מדברי חכמים.
874. מאף וחֵמה אלו יוצאים כמה אלפים ורבבות, ושורים על האנשים העוסקים בתורה או במצווה, כדי שיתעצבו ולא יהיו שמחים בתורה ובמצווה שעוסקים. ומשניים אלו פחד משה, כשחטאו ישראל בעגל, וירד מן ההר, כמ"ש, כי יגורתי מפני האף והחמה.
875. תחת אלו אף וחמה, יש רוח אחד, שעומד על כל בעלי לשון הרע. כי כשבני אדם מתעוררים בלשון הרע, או אדם אחד שמתעורר בלשון הרע, אז מתעורר רוח הרע הטמא סכסיכ"א שלמעלה, השורה על ההתעוררות של לשון הרע שפתחו בני אדם, והוא נכנס למעלה, וגורם, בהתעוררות של לשון הרע, מוות וחרב והרג בעולם. אוי לאלו שמעוררים את הצד הרע הזה, ואינם שומרים פיהם ולשונם, ואינם דואגים על זה. שאינם יודעים, שבהתעוררות של מטה תלויה התעוררות של מעלה, בין לטוב ובין לרע.
876. כשהתעוררות של לשון הרע מתעוררת למטה, נחש עקלתון מעלה קשׂקשׂותיו ומקים אותן בהעלאה, שיהיו זקופות כלפי מעלה, ומתעורר מראשו עד רגליו. כי כשקשקשותיו עולות ומתעוררות, מתעורר כל גופו. קשקשותיו אלו הם כל עוברי דין וחוק שמבחוץ.
כי הנחש וכל הס"א, אין להם אחיזה, אלא ממלכות דקדושה, כמ"ש, ורגליה יורדות מוות. אלא בעוון לשון הרע, אז עולה המלכות בבינה ונאחז הנחש מן המלכות שבמקום בינה. כי כמו שבעל לשון הרע מטיל פגם באדם שאין בו פגם, כך למעלה, עולה הדין של המלכות, מנעולא בבינה, ונעשה פגם במקום שאין בו פגם, ולכן נאמר, שבהתעוררות של מטה תלויה התעוררות של מעלה.
המלכות של הנחש נעשתה ממידת הדין הקשה, הנמשכת מהמלכות הבלתי נמתקת דקדושה. וקשקשותיו ועורו וזנבו הם המלכות של הנחש. ונאמר, נחש עקלתון מעלה קשקשותיו ומקים אותן בהעלאה, כלומר שמעלה את המלכות שלו, מידת הדין הקשה, שנקראת קשקשים, אל המקום שכנגד בינה דקדושה, שבגרם עוון לשון הרע עולה המלכות למקום בינה. ונעשה מקום לנחש, לאחוז בדינים היורדים מבינה. ונבחן, שמעלה שם קשקשותיו, שהם כל עוברי דין וחוק שמבחוץ, המחבלים הנמשכים מחיצוניות המלכות, שהיא מידת הדין הקשה.
877. וכל עוברי דין וחוק מתעוררים ונאחזים בדבר הרע שאמר האדם, ומתעוררים אל נחש הבריח, הזכר של הנחש, ואז כל הגוף הרע של הנחש מתעורר, מראשו ועד רגליו לפגום בכל ההיכלות. וכל הקשקשים שבעורו יורדים למטה, ועורו מתפשט ויורד למטה. והגוף, בלי העור והקשקשים, עולה ומתעורר להיות משׂטין למעלה.
אחר שהעור והקשקשים של הנחש עלו ונאחזו למעלה כנגד בינה, התבטלו וירדו ממנו הדינים של המלכות, שהם בקשקשים ובעור שלו, כי אין צורך בהם. והנחש פושט את עורו, וכל שאר גופו נעשה משׂטין למעלה כנגד הבינה.
878. אע"פ שיש זמן קבוע לכל הנחשים שבעולם להפשיט את עורם מעצמם אחד לשבע שנה, מ"מ אינם מתפשטים אלא בזמן שמעוררים לשון הרע למטה. ואז מתעורר נחש הרע למעלה, ופושט עורו וקשקשותיו ממנו. זה עולה וזה יורד, הגוף שלו עולה למעלה כנגד הבינה, והעור והקשקשים שלו מתפשטים ממנו ויורדים למטה. וקשה עליו התפשטות עורו וקשקשותיו יותר מכל, משום שנפרד מזיווגו.
שעורו וקשקשותיו הם המלכות של הנחש, בת זוגו של הנחש. ונפרד מהמלכות שלו, כי אם הכול היה בחיבור עם המלכות שלו, העור והקשקשים, שהם מידת הדין הקשה, לא היה העולם יכול לסבול. וע"כ הוא תיקון העולם. והכול בזכות התעוררות לשון הרע שלמטה. שאע"פ שהוא תיקון העולם, אין הדבר נעשה מאליו, אלא בסיבת העוון של לשון הרע.
879. וכשהנחשים שלמטה מתפשטים מהעור, אז כל אחד נותן קול, המעורר כמה נחשים העומדים בבור, וכולם דוברי רכיל על העולם, לעורר לנחש הגדול לדבר רכילות על העולם. והכול הוא בגלל התעוררות לשון הרע, כשנמצאת התעוררות שלו למטה.
880. מי שעוסק בתורה, מלאכים, הנקראים לשון הקודש, מתחברים ומעוררים התעוררות למקום שנקרא לשון הקודש. שהוא לשון מקוֹדש שלמעלה. שהוא קו האמצעי, לשון המאזניים, לייחד הימין והשמאל זה בזה, שאז נגלית עליהם הקדושה. וכמה קדושים מתעוררים מכל הצדדים. אשרי חלקם של הצדיקים, שגורמים שתתעוררנה קדושות למעלה ולמטה, קדושה של מעלה בבינה, קדושה של מטה במלכות.
881. ע"ז כתוב, והתקדשתם והייתם קדושים. והתקדשתם, הם מים ראשונים, שנקראים מים עליונים, קדושה של מעלה, בינה. והייתם קדושים, הם מים תחתונים, מים אחרונים, קדושה של מטה, מלכות. ומזון באמצע, בין מים ראשונים למים אחרונים. וע"כ מזון אינו במים אחרונים, מלכות, אלא במים ראשונים, בינה, כי מים ראשונים הם מלמעלה מבינה, שהמזון תלוי שם. שכל המוחין הם מבינה. ולא במים אחרונים, מלכות המקבלת מבינה, ואין לה מעצמה ולא כלום. והסוד ניתן לקדושים עליונים. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב.