קול ה' על המים

333. רבי אלעזר קפץ מתחילה ואמר הכתוב, קול ה' על המים. אשר קול ה', קול עליון, הממונה על המים. ז"א נקרא קול. כשעולה לבינה ומכריע שם במסך דנקודת חיריק, בין נקודת החולם, ימין, לבין נקודת השורוק, שמאל, אז נקרא ז"א קול עליון. והוא הממונה על המים, המוחין, כי ע"י הכרעה זו, שעושה בין ימין ושמאל דבינה, ומשלים שָׁם שֵם דאלקים, זוכה גם הוא באלו המוחין דג' נקודות. וממשיכים משם לחג"ת שלו, ומחג"ת לנה"י, ומנה"י לנוקבא. לפיכך, קול עליון שבבינה, נבחן לממונה על כל אלו המוחין, כי הוא השורש שלהם.

והמים האלו, שהם המוחין, נמשכים ממדרגה למדרגה, ממדרגת הבינה למדרגת ז"א, וממדרגת חג"ת דז"א למדרגת נה"י שלו, עד שהמוחין מתקבצים למקום אחד, שהוא יסוד שלו, בקיבוץ אחד. כי היסוד כולל בתוכו לכל המדרגות. וע"כ נקרא כל. קול עליון הזה שולח אותם המים בדרכם, לכל ספירה לפי דרכה, כאותו הגנן, הממונה על בור מים, לשלוח המים לכל מקום כראוי לו. כך קול ה' ממונה על המים, שהם המוחין.

334. כתוב, אל הכבוד הִרעים. הלוא אל, הוא שם החסד, והִרעים, הוא פעולה של גבורה. זה כיצד? אלא כמ"ש, ורעם גבורותיו מי יתבונן. זהו בחינה, המתגלה מתוך ההתבוננות ברעם הגבורה ויוצאת ממנה. כלומר, שאל הכבוד, הוא החסד, המתגלה מחמת הגבורה, כיתרון האור מתוך החושך. וע"כ כתוב, אל הכבוד הִרעים, כי הוא נגלה ע"י שהרעים בגבורה.

פירוש אחר. אל הכבוד הרעים, הוא ימין, חסד, שגבורה נאצלת ממנו. כי הספירות יוצאות ונאצלות זו מזו. וא"כ, אל הכבוד, חסד. הרעים, האציל הגבורה, שהוא רעם.

ה' על מים רבים. ה', התגלות חכמה העליונה, י', המוחין דאו"א עילאין. על מים רבים, מתגלה על עומק הסתום שיצא ממנו, כמ"ש, ושבילך במים רבים, המסך דמנעולא.

כי יש ב' מיני התכללות הקווים של ימין ושמאל:

א.שאחר שקו אמצעי הכריע ביניהם בקומת החסדים, היוצאת על המסך דחיריק, ונכללו זה בזה, חכמה דשמאל בחסדים דימין, וכן חסדים בחכמה, אח"ז מתגבר קו הימין, ונשארו המוחין בחסדים שבקו ימין.

ב.שאחר שנכללו הקווים זה מזה, נשארים הארת שניהם. ויש חסדים וחכמה בימין, ויש חסדים וחכמה בשמאל.

ודע, כי התכללות של מין הא' הוא מוחין דנשמה. והתכללות של מין הב' הוא מוחין דחיה.

והמאמר של רבי אלעזר בהתכללות דמין הא'. וכמ"ש, אל הכבוד הרעים, זהו בחינה, המתגלה מתוך ההתבוננות ברעם הגבורה ויוצאת ממנה. כי אחר שנכללו זה מזה ע"י קול עליון, מתגבר קו הימין. וזהו שמסיים הכתוב, על מים רבים, על עומק הסתום הזה, שיצא ממנו, כמ"ש, ושבילך במים רבים.

כי משום שקומת החסדים ממסך דחיריק, המכריע בין הקווים וכוללם זה בזה, יוצא על מסך דשביל דקיק שבז"א, הנמשך לו מחכמה עילאה, שהוא או"א עילאין. ע"כ יש כוח לאור דחסדים שלו, להתגבר על קו שמאל, ולהשאיר הפרצוף בשליטת החסדים בלבד. הרי שהמאמר סובב על התכללות של מין הא'.

ונאמר, שרבי אלעזר קפץ מתחילה ואמר. מתחילה, מטרם שזכה למוחין דחיה, שהוא התכללות של מין הב'. קפץ ואמר ופירש הכתובים, רק ע"פ התכללות של מין הא', מוחין דנשמה. ולהלן מובא המאמר של רבי שמעון ע"פ התכללות של מין הב', במוחין דחיה.