מחשבת הבריאה היא מחשבת הבורא לברוא את הנברא במטרה להיטיב לו. את מחשבת הבריאה אנו מכנים בשם "אור" או "בחינת שורש" (ראו שרטוט מס' 3), שכן היא השורש לכל המציאות.
שרטוט מס' 3
המקובלים אומרים, כי לפני מחשבת הבריאה נמצא דבר מה בלתי-נתפס המכונה "עצמותו". את "עצמותו" אין אנו יכולים להשיג, הוא סגור בפנינו. דבר לא מובן לנו ב"עצמותו" מלבד היותו קיים.
ייתכן כי לעתיד לבוא, במצבים מתקדמים מאוד, יתקרב הנברא ל"עצמותו", יכיר אותו וישיג אותו. אך לעת עתה המקובלים מתארים לאדם את דרך התיקון רק עד גמר התיקון, עד להשתוות עם מחשבת הבריאה, ואינם עוסקים כלל במה שלמעלה מכך.