לסיכום, נעבור שוב על כל תהליך ההתפתחות עד שבירת הכלים.
ממחשבת הבריאה יצאו ארבע בחינות דאור ישר – בחינות א', ב', ג' וד'. בחינה ד', הנקראת "מלכות דא"ס", צמצמה את עצמה, ומצבה לאחר הצמצום נקרא "עולם הצמצום". לאחר הצמצום התחילה המלכות לעבוד עם המסך והולידה את חמשת הפרצופים של עולם אדם קדמון. ביציאת חמשת הפרצופים של עולם אדם קדמון מילאה מלכות את עצמה רק בחלקה העליון, עד הטבור (ראו שרטוט מס' 16).
שרטוט מס' 16
בשלב הבא בתהליך פורצת מלכות דא"ס למטה מהטבור ושם היא מקדשת חלק מן המלכות (המצויה מתחת לטבור) בתכונות הבינה. בחלק הנותר היא גורמת לשבירה. הגבול בין שני החלקים הללו שמתחת לטבור הוא הפרסא (ראו שרטוט מס' 17). ביציאתם של חמשת פרצופי א"ק מתמלאת המלכות דא"ס עד הטבור, ובירידת בינה מתחת לטבור מתמלאת מלכות דא"ס עד הפרסא.
נמצא, כי לאחר שבירת הכלים עדיין חסר מילוי בחלק של הכלים השבורים, למטה מהפרסא. אמנם, הכלים שבורים, אך השבירה אפשרה חיבור בין מלכות ובינה. ובמידה שבינה תתקן את עצמה, ולאחר תיקונה תתקן את מלכות בתכונותיה – בכוונה על מנת להשפיע – יהיה אפשר למלא את החלק הנותר של המלכות. מילוי החלק הנותר של המלכות פירושו גמר התיקון, תיקון כל המלכות דא"ס בעל מנת להשפיע.
שרטוט מס' 17
כל הידיעות המובאות בספרי הקבלה משבירת הכלים והלאה נקראות בכללות "עולם התיקון". אם החלק השבור ישיג תיקון ויתמלא באור, תבוא מחשבת הבריאה לידי מימוש.