בשבירת הכלים מתערבבים ג"ע באח"פ ואח"פ בג"ע, כך שלאחר השבירה אפשר למצוא ארבעה סוגי כלים:
1. ג"ע נקיים;
2. אח"פ נקיים;
3. ג"ע המעורבים באח"פ;
4. אח"פ המעורבים בג"ע.
בירידת נקודות דס"ג מתחת לטבור עמדו בינה ומלכות נפרדות זו מול זו: בינה בפרצוף הנקודות ומלכות בנה"י דגלגלתא. בצמצום ב' נפגשו שתי התכונות, בינה ומלכות, בפרצוף אחד, אולם מלכות היתה מצומצמת. בשלב הבא יצא עולם הנקודים בקטנות רק על תכונות הבינה, ואילו המלכות נשארה חבויה בתוכו. כתוצאה מהזיווג על רשימות ד/ג בראש הס"ג יצא פרצוף זו"ן דנקודים בעשר ספירות. בפרצוף זה בינה ומלכות עובדות יחד, אבל כפועל יוצא מעבודתם המשותפת מתרחשת השבירה. מלכות ובינה נשברות יחד ונכללות זו בזו.
התועלת מהשבירה באה לידי ביטוי בחיבור בין בינה ומלכות, בין תכונות הבורא ובין תכונות הנברא. לאחר שבירת הכלים מעורבות בינה ומלכות זו בזו עד לפרט האחרון – בכל ספירה וספירה, בכל ספירה פרטית, בכל ספירה פרטית דפרטית וכן הלאה. נמצא, כי לאחר השבירה אין פרט בבריאה שאינו מכיל בתוכו "כוח מושך" ו"כוח דוחה": החל מהאלוקות הנקראת בינה ועד לעולם הזה וכל החומר שבו. השבירה גרמה לכך שבכל סוג של חומר חייבים להימצא שני כוחות, משיכה ודחייה, וכוחות אלה מאפשרים את קיומו.
מלכות אינה יכולה להבטיח את קיומה בכוחות עצמה. מלכות היא "עפר" וכדי להתרבות היא זקוקה לכוח הבינה. כל הריבוי וההתפתחות שבעולם נוצרים על ידי כוח הבינה, על ידי כוח הנתינה. בעזרת כוח אחד אי-אפשר לעשות דבר. שני כוחות פועלים בכל דבר ובכל תנועה (תנועה היא סימן להתפתחות). התכללות בינה ומלכות נמשכת לאורך הבריאה כולה, מעולם הנקודים ועד סופה. התכללות זאת היא המאפשרת למלכות להתפתח.
כתוצאה מהשבירה מתגלה רווח נוסף. מטרם השבירה, בינה – האלוקים, ומלכות – הנברא, היו מנותקים. חיבורם יחד הביא להתכללות מלכות בבינה ובינה במלכות. הודות להתכללות השתיים זו בזו חדרו אל הנברא ניצוצי השפעה מהבורא, והבורא נכלל מחסרונות הנברא. בזכות התכללות מלכות ובינה הבורא מבין את הנברא (ראו שרטוט מס' 7)
שרטוט מס' 7
לאחר שבירת הכלים הן האלוקים והן הנברא מורכבים מג"ע ומאח"פ. ג"ע בבינה הם הבורא, והאח"פ שלה הם חלק הנברא, ג"ע בנברא הם הבורא, והאח"פ שלו הוא חלק הנברא שבו.
האח"פ של בינה משמש מעין רֶחֶם, מערכת הנקה וטיפול בתינוק, בנברא. העליון חייב להכיר את צורכי הנברא בעת התפתחותו ולהקים מערכות המותאמות לנברא ולצרכיו. לפיכך הכרח הוא שהבורא יהיה כלול מהנברא. בינה, המכונה גם "אמא", חייבת להכיל בתוכה את החלק הזה, המכונה "רחם". דבר זה מתאפשר בזכות שבירת הכלים.
בדומה לבינה, גם מלכות יוצאת נשכרת משבירת הכלים. הודות לשבירת הכלים מלכות מקבלת כלים של בינה. ביחס לכלים אלה תוכל מלכות להבין מהי תכונת ההשפעה, ובהתאם לכך לתקן את עצמה. ג"ע בנברא הם השפעה נקייה, ואילו חלק האח"פ שבו כולו מקבל. שילובם יחד יאפשר בעתיד קבלה על מנת להשפיע. לעת עתה קבלה על מנת להשפיע אינה אפשרית, אבל בשבירת הכלים הונחו היסודות הדרושים למימושה בעתיד. בלא שבירה לא ייתכן תיקון.
*
נמשיך הלאה בתיאור תוצאות השבירה.
עולם הנקודים מורכב מכתר, או"א וזו"ן. שני זיווגים בפה דאו"א הביאו לשבירת זו"ן: זיווג על רשימות ד/ג ולאחר מכן זיווג על רשימות ג/ב. שני הזיווגים הללו בפה דאו"א הם בבחינת שתי התפתחויות בתוך הרצון לקבל, שכל אחת מהן כוללת הוי"ה שלמה – ארבעה סוגי עביות (ראו שרטוט מס' 8). כיוון שסך כל החלקים בשני הזיווגים הוא שמונה וכל אחד משמונת החלקים גם הוא כולל בתוכו ארבעה סוגי עביות, הרי שסך כל החלקים בשני הזיווגים הוא 32. 32 החלקים האלו הם 32 ערוצים, שכל אחד מהם כלול מעשר ספירות. נמצא, כי בסך הכול ישנם 320 חלקים שבורים, או בגימטרייה ש"ך – 320 כלים שבורים.
שרטוט מס' 8
320 הכלים השבורים נחלקים לט' ראשונות ולמלכות. ט' ראשונות הן תכונות הבורא, ומלכות היא תכונת הנברא. כיוון שכל ספירה במבנה של הכלים השבורים נחלקת ל-32 חלקים, הרי שט' הספירות הראשונות כוללות 288 חלקים, שהם בגימטרייה רפ"ח. לפי אותו חשבון, מלכות, תכונת הנברא, כוללת 32 חלקים, שהם בגימטרייה ל"ב (ראו שרטוט מס' 9). לכן מלכות מכונה "ל"ב האבן". השמות "ש"ך", רפ"ח" ו"ל"ב האבן" מוזכרים רבות בספרי הקבלה וכדאי לזוכרם.
שרטוט מס' 9
חוכמת הקבלה מלמדת כי "כלל ופרט שווים". לכן בכל כלי, בכל חלק מהכלי ובכל הכלי כולו יש 320 חלקים – ש"ך חלקים שבורים. רפ"ח חלקים מתוך ש"ך החלקים השבורים ניתנים לתיקון, ואילו את ל"ב האבן אי-אפשר לתקן.
אל לנו לטעות ולחשוב את ל"ב האבן לחלק קטן. ל"ב האבן מכיל בתוכו חלקים גדולים מאוד. ל"ב האבן הוא הרצונות לקבל הטבעיים שהבורא ברא, המלכות האמיתית. הוא קשור בצורה כה מובהקת לנקודת ה"יש מאין", עד כי אינו מסוגל להתכלל עם שום חלק השייך לבינה או להבין את העירוב עמה.