בעולם שלנו האדם צריך לרכוש כוח להיות עצמאי, להיות בלתי-תלוי בבורא. רק אדם שרכש כוח להיות עצמאי נקרא "נברא", ומטרת האדם בעולם הזה היא ליצור מעצמו נברא.
הבירור של האדם בעולם הזה שונה לחלוטין מהבירור של הכלים השבורים בעולם הנקודים. בעולם הזה האדם צריך לברר אמת ושקר מעל ההרגשה שלו, אם טובה או רעה. הוא צריך להבחין את עצמו כעצמאי ביחס לבורא, ולהיות עצמאי מהבורא פירושו לבנות בתוך עצמו מערכת שיפוט אחרת מאשר מר ומתוק, מעל התחושות הרעות או הטובות.
הסיבה לכך היא, שתחושותינו מתעוררות מצד הכלים – האור משפיע על הכלי ומעורר בו הרגשת טוב או רע. לכן כדי להבחין את עצמו כעצמאי, האדם צריך להחליף את מערכת השיפוט שלו מ"מר ומתוק" ל"אמת ושקר". עליו לבנות את היחס להשפעה כאמת, מעל למר ומתוק, להסתלק לגמרי משימוש בתחושותיו כקנה מידה לקביעת מצב, כשרק ההבחנות באיכות התכונה משמשות לו קנה מידה, כך ש אמת היא נתינה ו שקר הוא קבלה.
כך האדם רוכש מסך על הכלי שלו. מסך אינו רק היכולת לא להיות מושפע מתענוגים; מסך הוא גם היכולת לא להיות מושפע מהבורא. כך האדם רוכש את עצמיותו בעזרת המסך, המאפשר לו להיות חופשי מהטבע שלו בקביעת האמת.
כאשר האדם רוכש את המסך הראשון המאפשר לו לא להיות מושפע מכלים ואורות, כלומר מטבעו, הוא עובר את המחסום. לאחר מכן הוא כבר יכול לעמוד מול הבורא כנברא עצמאי. ככל שהוא מתקדם ברוחניות, עליו לחצוץ בינו ובין הבורא ולשמור על העצמאות שלו בכל פעם מחדש.
לאחר שהאדם עובר את המחסום, הוא נכנס בין עולמות הקדושה והטומאה ומתחיל בהתקדמותו. התקדמות זו נקראת התקדמות ב"קו אמצעי" (ראו שרטוט מס' 12). כך האדם עולה בסולם המדרגות עד להשגת עולם אין סוף.
שרטוט מס' 12
בעבודה עם המסך רוכש האדם שני קניינים: כלי השפעה ועצמאות. הוא משפיע לא מפני שזה "מתוק", אלא משום שההשפעה היא "אמת".
חוכמת הקבלה מסבירה איך מתרחש תיקון הכלים באדם – תיקון הנמשך משך אלפי שנים בעולם הזה, עולם שבו יש מציאות למושג הזמן – ובעולמות הרוחניים. בפרק הבא נברר את עניין התיקון במסגרת העולם הזה. נתאר את אופני הירידה לאחר השבירה מהעולם הרוחני לעולם הגשמי, את המעבר במסגרת העולם הזה ואת עניין העלייה מהעולם הזה לתיקון בעולמות הרוחניים.