בבחינה ג' הנברא ניגש לממש את מחשבתו להשפיע לבורא על ידי קבלה. בדיוק כמו בבחינה א', הוא מקבל אור מהבורא. הוא יודע שהבורא ברא את הרצון ומילא אותו באור כדי לתת לו. אבל עכשיו הוא מקבל את האור משום שברצונו להידמות לבורא כמו בבחינה ב' (ראו שרטוט מס' 8). קבלת האור כדי להשפיע לבורא נקראת "בחינה ג'".
שרטוט מס' 8
כתוצאה מקבלת האור כדי להשפיע לבורא, הנברא מרגיש את עצמו דומה לבורא. בקבלת האור מהבורא הנברא למעשה משפיע לבורא. הנברא מרגיש את עצמו משפיע כמו הבורא – הוא מרגיש את המעמד של המשפיע.
לאחר יציאתן של בחינה ג' ובחינות ב' א' ושורש הכלולות בתוכה חוזר הנברא לבדוק את מצבו גם בבחינה ג'. הנברא הוא רצון. בבחינה א' היה רצונו לקבל – הרצון לקבל הוא הטבע שלו. בבחינה ב' נוסף בו רצון להשפיע, ובבחינה ג' הוא משפיע. הרצון לקבל שבנברא בא מהבורא, והרצון להשפיע שבנברא בא מהרגשת הבורא. נמצא, כי כל פעולות הנברא עד עתה באו בצורה ישירה מהבורא. הנברא עצמו לא היה יותר מאשר מופעל. מכאן מובן מדוע הבורא מכונה בחוכמת הקבלה "הכוח הפועל בנפעל".
כתוצאה מכל החשבונות האלה, הנברא מתחיל לחשוב מי הוא באמת. הרי הוא אינו מי שקיבל והוא אינו מי שהידמה לנותן. הוא רק הרגיש ברצונו להידמות לבורא, אך הבורא הוא שהשתיל בו את הרצון הזה. כך הנברא מגלה, כי "אני" פירושו להרגיש כמו שהבורא מרגיש – זו ההרגשה של נברא העומד ברשות עצמו.