בדרך כלל המקובלים מדברים על עשר ספירות ולא על חמש. זאת משום שספירת זעיר אנפין מכילה בתוכה שש ספירות הנקראות "חסד", "גבורה", "תפארת", "נצח", "הוד" ו"יסוד". כאשר המקובלים מדגישים את קיומן של עשר ספירות, שש הספירות שבתוך הז"א מובאות בחשבון, ואילו זעיר אנפין עצמו אינו נכלל בספירה (ראו שרטוט מס' 14). ונשאלת השאלה, אם זעיר אנפין הוא "פנים קטנות", ההשתדלות של הנברא להיות כבורא, מדוע דווקא הוא מכיל שש ספירות נוספות?
ז"א דומה במידת מה לכתר. הכתר משפיע לכל הבחינות התחתונות, וז"א, בפעולתו, רוצה להשפיע כמו הכתר. אלא שזעיר אנפין רוצה להשפיע מלמטה למעלה, כלפי הבורא, וכדי לעשות זאת עליו לבנות בתוכו מערכת כשל הבורא (כח"ב). המערכת הזו היא שלוש הספירות חסד, גבורה, תפארת שבז"א: חסד שבזעיר אנפין דומה לכתר, גבורה לחוכמה, ותפארת לבינה. ספירת הנצח בז"א היא פעולת הבינה – הזעיר אנפין שבזעיר אנפין. ספירת הוד היא המלכות שבזעיר אנפין – הרצון של זעיר אנפין לבצע את פעולת ההשפעה בעצמו. וספירת היסוד היא סכום כל חמש הפעולות בזעיר אנפין (חג"ת נ"ה). חמש הפעולות של ז"א כלפי הבורא מקבילות לחמש הבחינות הכוללות (כתר, חוכמה, בינה, ז"א, מלכות).
מכאן מובן מדוע זעיר אנפין כולל בתוכו חמישה חלקים, למרות היותו קטן. כך הוא מבצע את פעולת ההשפעה לבורא.
שרטוט מס' 14