26. ויראני את יהושוע הכוהן הגדול עומד לפני מלאך ה', והשטן עומד על ימינוֹ לשִׂטנוֹ. השטן, אותו הממונה על הנפשות בגיהינום, שתשוקתו לקחת אותו לגיהינום, ועומד תמיד ואומר, תן
תן, תנו רשעים לגיהינום. לשטנו, להזכיר עוונותיו.
אז, ויאמר ה׳ אל השטן, יגער ה׳ בך השטן ויגער ה׳ בך. שתי גערות למה? אחת למלאך דוּמה, השר של גיהינום, ואחת לאותו היוצא מגיהינום, העומד תמיד להשׂטין, השטן.
27. השטן העליון יורד, שמתלבש בצורת שור. וכל אלו רוחות רעים, שנידונו להכניס אותם בגיהינום, לוחך אותם ברגע אחד, וחוטף אותם, ויורד ונותן אותם לדוּמה, אחר שבלע אותם. כמ"ש, ויאמר מואב אל זקני מדיין, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה. השור, הוא השור הנודע, השטן, העומד לרע על כל בני העולם. את ירק השדה, אלו הם רוחות בני האדם. השדה, המלכות.
28. א"כ, חכם היה בלק, שהיה יודע שהשטן מתלבש בשור. ודאי חכם היה. וכך צריך לו לדעת כל דרכיו של אותו השור, ואם לא היה יודע אותם, לא היה יכול לעשות כשפיו וקסמיו. וגבורתו של אותו השור, כשמכריזים על התבואה. כל אלו הימים שמכריזים, וכל אלו הימים שמכריזים על רוחותיהם של בני אדם, והם ימי ניסן וימי תשרי.