161. בלעם הרשע, מי הרג אותו, ואיך נהרג? פינחס ואנשיו הרגו אותו, כמ"ש, הרגו על חַלְלֵיהם. בעיר של מִדְיין היה בלעם עושה בחכמת כשפיו, שפרחו באוויר הוא ומלכי מדיין. ואם לא הַציץ הקדוש ותפילת פינחס, שהפילו אותם לארץ על חלליהם, לא יכלו להם. כמ״ש, ואת מלכי מדיין הרגו על חלליהם. וכתוב, ואת בלעם בן בְּעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב.
162. כל דבריו של בלעם הרשע קשים הם. כתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ולומדים, שבישראל לא קם, אבל באומות העולם קם. ומי הוא? בלעם.
משה, אין כמוהו בכתרים עליונים. בלעם, אין כמוהו בכתרים התחתונים. זה בצד הקדושה, וזה בצד השמאל. ואם כל זה היה בידו, וכל כך חזק בחכמה, איש שהיה משבח את עצמו בכוח גדול, כמ"ש, ואנוכי אִיקָרֶה כה, שפירושו, אעקור את כה, המלכות, מכאן, איך יכלו להרוג אותו?
163. אלא בספר החכמה של שלמה המלך אמר כך, ג׳ סימנים הם: סימן לעבירה, הוא יֵירָקוֹן. סימן לשטות, הוא שמרבה דברים. סימן שאינו יודע כלום, הוא שמשבח עצמו. וזה המשבח עצמו, מכריע כל השאר, כי שוטה הוא, חשוד על כל העבירות, והכול יש בו.
164. והרי כתוב , יהללךָ זר, ולא פיך. האם פירושו שאם אין זר שיהללך, יהיה פיך? אינו כן, אלא פירושו, אם אין מי שמכיר אותך, פְּתח
פיך לדבֵּר בדברי תורה, ולהודיע דברי אמת בתורה, ואז פתחון פיך בתורה, ישבחו דבריך, ויידעו מי אתה. שאין דבר בעולם שהאדם ניכר בו, אלא בזמן שפותח פיו. פיו מודיע לבני אדם מיהו.