186. כתוב, תפילה לעני כי יעטוף. שלושה הם שכתוב בהם תפילה: אחד הוא משה, אחד הוא דוד, ואחד הוא עני, שנכלל בהם והתחבר בהם. והרי כתוב, תפילה לחבקוק הנביא, א"כ האם ארבעה הם? אלא חבקוק, לא משום תפילה הוא אמר, ואע״פ שכתוב בו תפילה, שבח והודאה הם להקב״ה, על שהֶחיה אותו, ועשה עימו ניסים וגבורות. כי בנו של שונמית היה, שהחיה אותו אלישע.
187. אבל שלוש הן הנקראות תפילה:
א. תפילה למשה איש האלקים, תפילה זו שאין כמוה באדם אחר.
ב. תפילה לדוד, תפילה זו היא תפילה שאין כמוה במלך אחר.
ג. תפילה לעני, התפילה החשובה מכל אלו השלוש. תפילה זו קודמת לתפילה של משה, וקודמת לתפילה של דוד, וקודמת לכל שאר תפילות העולם.
188. משום שעני הוא שבור הלב. וכתוב, קרוב ה׳ לנשְׁבְּרי לב. והעני עושה תמיד ריב עם הקב״ה, והקב״ה מקשיב ושומע דבריו. כיוון שהעני התפלל תפילתו, פותח כל חלונות הרקיע, וכל שאר התפילות העולות למעלה, דוחה אותן אותו העני, שבור הלב. כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. והיה צריך לכתוב, כי יתעטף, מהו שכתוב, כי יעטוף? אלא הוא עושה איחור, שמאחֵר כל התפילות שבעולם, שאינן נכנסות עד שהתפילה שלו נכנסת. עיטוףפירושו איחור.
189. הקב״ה אמר, תתאחדנה כל התפילות ותפילה זו תעלה אליי, איני צריך כאן ב"ד שידונו בינינו, לפניי תהיינה תרעומות שלו, ואני והוא נהיה לבדנו. והקב״ה מתייחד לבדו באלו התרעומות, בתפילה ההיא, כמ"ש, ולפני ה׳ ישפוך שׂיחוֹ.
190. כל צבאות השמיים שואלים אלו לאלו, במה עוסק הקב״ה, במה משתדל? אומרים להם, הוא מתייחד בתשוקה בכלים שלו, בנשברי לב. כולם אינם יודעים מה נעשה מתפילת העני, ומכל אלו התרעומות שלו, כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומות לפני המלך הקדוש. ואין תשוקה להקב״ה, אלא כשהוא מקבל אותן, ונשפכות לפניו. וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם.
191. משה התפלל תפילתו והתעכב כמה ימים בתפילה הזו, מחמת תפילת העני. דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמיים כולם מוכנים להיפתח לתפילת העני, ואין בכל התפילות שבעולם, שהקב״ה מקשיב מיד, כתפילת העני. כיוון שראה זה, עשה עצמו עני ואביון, פשט לבוש מלכות וישב על הארץ כאביון, ואמר תפילה. כמ"ש, תפילה לדוד, הטֵה ה׳ אוזנך ענֵנִי. משום, כי עני ואביון אני.
אמר לו הקב״ה, דוד, האם אינך מלך ושליט על מלכים גיבורים, ואתה עושה עצמך עני ואביון? מיד החזיר דוד תפילתו באופן אחר, ועזב המילים אביון ועני, ואמר, שָׁמְרה נפשי כי חסיד אני. ועכ״ז, הכול היה בדוד, הן עני והן חסיד.
192. ע״כ צריך האדם המתפלל תפילתו לעשות עצמו עני, כדי שתיכנס תפילתו בכלל תפילות כל העניים, כי כל שומרי השערים אינם עוזבים כך להיכנס את כל התפילות שבעולם, כמו שעוזבים תפילת העני. כי הן נכנסות בלי רשות.
ואם אדם עושה עצמו, ושם רצונו תמיד, כמו עני, תפילתו עולה ופוגשת בתפילות העניים, מתחברת בהן ועולה עימהן, ונכנסת בכלל שלהן, ומתקבלת ברצון לפני המלך הקדוש.