212. גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה, אשר שׁ ָתָה אפרוחיה את מזבחותיך ה'. האם דוד המלך על ציפור פשוטה גשמית, היה אומר דבר זה?
213. כמה חביבות הנשמות לפני הקב״ה. לא כל הנשמות שבעולם, אלא נשמות הצדיקים שמדוריהם שָׁם עימו. מדוריהם למעלה, מדוריהם למטה. גם ציפור מצאה בית, אלו הם רוחות הצדיקים.
214. שלוש חומות הן לגן עדן, ובין כל אחת ואחת כמה רוחות ונשמות מטיילות שם, ונהנות מריח העונג של הצדיקים שבפנים גן העדן, אע״פ שלא זכו להיכנס בפנים. אבל העונג של הצדיקים שמבפנים, כמ"ש, עין לא ראתה אלקים זולתך.
215. ימים ידועים יש בשנה, ימי ניסן וימי תשרי, שאלו הרוחות משוטטים ופוקדים למקום שצריך. ואע״פ שבהרבה זמנים הם משוטטים, אבל בימים אלו, רשומים אלו, והם נראים על החומות שבגן, כל אחד ואחד כמראה ציפורים מצפצפות בכל בוקר.
216. והצפצוף ההוא הוא שבח להקב״ה ותפילה על חיי בני אדם של עוה"ז. משום שבאלו הימים ישראל כולם מתעסקים במצוות ובפקודות ריבון העולם. ואז נראות הציפורים מצפצפות בשמחה, ועל החומות שבגן עדן הן מצפצפות משבחות ומודות ומתפללות על חיים של עוה"ז.
217. אלו הרוחות ודאי הם שם. ודרור קן לה, זוהי הנשמה הקדושה, שנקראת דרור, להיותה אור הבינה, חירות, שעולה למעלה למקום נסתר וגנוז, שעין לא ראתה אלקים זולתך.
218. אבל כל זה בגן עדן שלמטה. גם ציפור מצאה בית, אלו הם הרוחות הקדושים, שזכו אח״כ להיכנס ולצאת, אחרי שהיו משוטטים בלא מקום, והם נראים כמו ציפורים, ואלו הרוחות מצאו בית. ודאי כל אחד ואחד יש לו מדור ידוע בפנים.
219. ועכ״ז כל אלו הרוחות נכוות מחוּפָּה של חבריהם, מאותם שיש להם דרור וחירות מכל. והקב״ה מראה להם היכל נסתר אחד גנוז, אשר עין לא ראתה אלקים זולתך. וההיכל ההוא נקרא קן ציפור. ומשם מעטרים עטרות למשיח לעת"ל, שבימים רשומים, ג"פ בשנה, רוצה הקב״ה להשתעשע בצדיקים האלו, ומראה להם ההיכל ההוא הנסתר והגנוז, שאינם יודעים ואין מכירים אותו כל הצדיקים אשר שם.
220. אשר שָׁתָה אפרוחיה את מזבחותיך. אלו הם הצדיקים, שהשתכללו בבנים קדושים, שזכו לתושב"כ ולתשבע"פ בעוה"ז. אלו תושב״כ ותשבע״פ נקראות ב׳ מזבחות. וצדיקים אלו מתעטרים לפני המלך הקדוש, כי זכות בניהם שבעוה"ז מגנה עליהם, ומעטרים אותם שם. איזה רוח זוכה לכל זה? זה, ששתה אפרוחיה, ללמד למזבחותיך, שהם ב׳ התורות.
221. גם ציפור מצאה בית, זה יתרו. ודרור קן לה, זה בניו, שהיו בלשכת הגזית לומדי תורה, וחותכים דברי תורה בפיהם.
מצאה בית. כי בתחילה נסעו וחנו במדבר, נסעו מהעונג של מדיין ומהמתיקות אשר שם וחנו במדבר. כיוון שראה הקב״ה, שתשוקתם היא על התורה, משך אותם משם והכניס אותם ללשכת הגזית.
ודרור קן לה. ציפור ודרור, הכול אחד. קן, הוא כמ"ש, חֶבר הקֵיני. ויאמר שאול אל הקיני.
222. ויַרְא בלק בן ציפור. מהו השינוי, שנזכר שֵׁם אביו, משאר מלכי מדיין, שלא נזכרו שמות אבותם? אלא יתרו נמשך ועבר מעבודה זרה, ובא להתדבק בישראל, הוא ובניו. וכל העולם החרימו אותו, ורדפו אחריו.
223. בלק היה מבני בניו של יתרו, וסר מדרכו של אביו. כיוון שזקני מואב וזקני מדיין, שהיו ביחד באחווה שלהם בעבודה זרה, בחלק שלהם, ראו, שיתרו ובניו התדבקו בשכינה, וזה התרחק מהם. באו והמליכו אותו עליהם באותה שעה. כמ"ש, ובלק בן ציפור מֶלך למואב בעת ההיא. בעת ההיא היה מלך, מה שלא היה מקודם לכן. וע״כ כתוב, בן ציפור, שסובב על יתרו, שנקרא ציפור, להורות, שלא היה ראוי לעשות כך. כיוון שהיה מבני בניו של יתרו, שנקרא ציפור.
וירא בלק, הלוא, וישמע, היה צריך לכתוב? אלא ראייה ראה, וידע שעתיד הוא ליפול בידי ישראל. וישראל ייפלו בידיו תחילה, ואח״כ ייפול הוא בידי ישראל. וזהו שכתוב, וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל.