כה אמר ה׳

245. כה אמר ה׳, שִׁמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבוא. כמה אהובים ישראל לפני הקב״ה, אע״פ שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות.

246. ג׳ שערי הדין התקינו בסדרי משנה:

א. בארבעה אבות נזיקין, בבא קמא.

ב. טלית שנמצא, בבא מציעא.

ג. שותפים ועניין האבדה, בבא בתרא.

מטעם, שהקב״ה בכל זמן עושה לישראל זדונות כשגגות. ואלו שסידרו המשנה, שכך סידרו בג׳ שערים: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, דרך הכתוב לקחו, שכתוב, על כל דְבר פֶּשע, על שור על חמור על שׂה, על שַׂלְמָה, על כל אבדה. וזהו פשע שאינו בזדון. כי הקב"ה עושה את הזדונות כשגגות.

והפשע, כמ"ש, על שור על חמור על שה. זהו בבא קמא, שמדברת מאלו הדברים. על שַׂלְמָה, זהו בבא מציעא, שמדברת מטלית שנמצא. על כל אבדה, זהו בבא בתרא.

247. כי לקחו דרך הכתוב. וכשהגיע רב המנונא סבא לבבא מציעא, היה אומר, ההתחלה, שעשו בטלית. כי בבא מציעא מתחילה בשניים אוחזין בטלית. כיוון שנמצא הכתוב על שׂלמה, אמר ודאי סדר זה הוא הלכה למשה מסיני, שביארו עליו כל דברי החכמים.

248. כה אמר ה'. בכל מקום בנביאים כתוב, כה אמר ה׳. ובמשה כתוב, זה הדָבר. משה, שהייתה נבואתו מתוך מראה המאירה למעלה, ז״א, לא כתוב בו, כה, שזו המלכות. אבל שאר הנביאים, שהיו מתנבאים מתוך מראה שאינה מאירה, המלכות, הנקראת כ"ה, התנבאו מתוך כה.

249. ועתה לְכָה נא אָרָה לי את העם הזה. ועתה, אמר אותו רשע, ודאי השעה עומדת לי, לעשות כל מה שאני רוצה. ראה, ולא ראה בשלמות. ראה, שכמה אלפים מישראל נופלים על ידו בזמן קצר. אמר, ודאי עתה השעה עומדת לי. ומשום זה אמר, ועתה, ולא בזמן אחר.

250. לְכָה, הלוא לֵךְ, היה צריך לומר? אלא שאמר, נזדרז עצמנו להילחם, באותו שמרחף בכנפיו עליהם, אותו ששְׁמו כ"ה, המלכות. ועתה לכה, נעשה מלחמה עם כה ההוא.

251. אמר, עד עתה לא היה בעולם מי שיכול להם, משום אותו המגן העומד עליהם. עתה השעה עומדת לנו, נעשה מלחמה לכ"ה. וכל עצה של אותו רשע הייתה לכ"ה, כמ"ש, ואנוכי איקָרֶה כה. כלומר, אעקור אותה כ"ה ממקומה. ושניהם היו בעצה רעה לאותה כ"ה, כמ"ש, על ה׳ ועל משׁיחו. ולא ידעו שאח"כ אותה כה תעקור אותם מהעולם.