310. כתוב, מַעיין גנים באר מים חיים, ונוזלים מן לבנון. האם אין מעיין אלא מהגנים, והרי כמה מעיינות טובים ומכובדים יש בעולם? אלא אין כל ההנאות שוות. יש מעיין היוצא במדבר במקום יבש, יש בו הנאה למי שיושב ושותה.
אבל מעיין גנים, כמה הוא טוב ומכובד, המעיין ההוא, עושה טוב לעשבים ולפירות, מי שמתקרב אליו, נהנה מכל, נהנה מהמים, נהנה מהעשבים, נהנה מהפירות. המעיין ההוא מתעטר בכל, כמה שושנים, כמה עשבים של ריח מסביב לו, כמה יפה הוא המעיין הזה משאר המעיינות. הוא באר מים חיים.
311. והכול כתוב על כנ"י, המלכות, שהיא מעיין גנים. מיהם גנים? חמישה גנים יש להקב״ה, חג״ת נ״ה דז״א, שמשתעשע בהם. ומעיין אחד עליהם, בינה, נסתר וגנוז, ומשקה אותם ומרווה אותם, וכולם עושים פירות ותולדות. גן אחד יש למטה מהם, המלכות, המקבלת מחמשת הגנים. והגן ההוא שמור מסביב מכל הצדדים של העולם. תחת הגן הזה יש גנים אחרים, בבי״ע, שעושים פירות למיניהם.
312. והגן הזה, מלכות, מתהפך ונעשה מעיין המשקה לכל הגנים שבבי״ע, לבאר מים חיים. כשצריך הוא מעיין, וכשצריך הוא באר. שאינו דומה כשהמים נמשכים מאליהם כבבאר, לכמו ששואבים מים להשקות כבגן.
ונוזלים מן לבנון. אלו הנוזלים חזרו להיות מעיין, בעת שנובעים מים ונוזלות טיפות מלמעלה, אלו אחר אלו, מים מתוקים, שהנפש הולכת אחריהם. כך אלו חמישה מקורות חג״ת נ״ה דז״א, היוצאים מן הלבנון, בינה, נעשו נוזלים במעיין הזה, מלכות, שנוטפים שם טיפה אחר טיפה. כך הקב״ה עשה לנו נס במקום הזה, וע״כ קראתי הפסוק הזה על המעיין הזה.