372. יַסוֹר יִיסְרַני יה, ולמוות לא נתנני. דוד המלך אמר, יסור ייסרני יה, על כל מה שעשה בעוה"ז, ואמר על הביטחון שהיה לו בעולם ההוא, ולמוות לא נתנני. כי על כל מה שעבר עליו בעוה"ז, שרדפו אותו, והיה בורח בארץ נוכריה, בארץ מואב, ובארץ פלשתים, ומכולם הציל אותו הקב״ה, ולא עזב אותו למות, ואמר, ולמוות לא נתנני, על הביטחון שבעולם ההוא הנצחי.
373. אמר דוד, אם חטאתי כאן להקב״ה, הרי הוכיתי כאן, וקיבלתי העונש שלי, וטיהר אותי מכל מה שחטאתי, ולא השאיר העונש שלי לעולם ההוא אחר המיתה. ודאי, יסור ייסרני יה בעוה"ז, כדי לנקות אותי. ולמוות לא נתנני בעולם ההוא, שייטול שם נקמתו ממני.