413. ותֵרֶא האתון את מלאך ה׳. למה האתון ראתה, ובלעם, שהיה כל כך חכם, לא ראה? משום שאסור שאותו רשע יסתכל במראה קדוש, שיוכל לראות מלאך ה'. א״כ, הרי כתוב בו, נופל וגלוי עיניים? כי כשהיה צריך להסתכל, היה נופל וראה. ועתה אצל המלאך, לא היה צריך להסתכל, וע״כ לא ראה.
414. א״כ היה בלעם במדרגה עליונה על כל הנביאים הנאמנים, שהוא, גלוי עיניים, ראה והסתכל בכבוד הקב״ה. והרי רבי שמעון אמר, בלעם בכשפיו היה יודע באלו ספירות תחתונות שלמטה, כמ"ש, ואת בלעם בן בעוֹר הקוסם. קוסם, קרא לו הכתוב, שהוא טינופת מטונפת, ואיך יסתכל בכבוד אדונו? ועוד, הרי אמר רבי שמעון, בראייה אחת שראה לפי שעה, שכתוב, ויְגַל ה׳ את עיני בלעם, נעקמו עיניו. ואיך ייתכן, שהיה רואה בגילוי עיניים, והסתכל בכבוד הקב״ה?
415. אלא צריך בירור. ודאי סודות התורה הם עליונים, ובני העולם אינם יכולים לעמוד עליהם. משום זה אסור להקדים לומר דבר בדברי תורה, מטרם שישמע הדבר, ויידע אותו על בוריו.