501. כתוב, אֶרְאנו ולא עתה, אֲשׁוּרנו ולא קרוב, דָרַך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומָחץ פאתי מואב. כי דברים אלו, מֵהם שהתקיימו באותו הזמן, ומהם לאחר זמן, בזמן של מלך המשיח. עתיד הקב״ה לבנות את ירושלים, ולהראות כוכב אחד קבוע, הנוצץ בע׳ (70) כוכבים רצים, ובע' רוחות, שמאירים ממנו באמצע הרקיע. ויהיו מצטווים ומונהגים ממנו ע׳ כוכבים אחרים, ויהיה מאיר ולוהט ע׳ ימים.
502. וביום השישי, בכ״ה (25) ימים לחודש השישי, הכוכב ייראה. ויהיה נאסף ביום השביעי, לסוף ע׳ ימים. שיתכסה ולא יהיה נראה. ביום הראשון ייראה בעיר רומא. ובאותו יום ייפלו ג׳ חומות עליונות מהעיר רומי, וההיכל הגדול אשר שם ייפול. והמושל של אותה העיר ימות. אז יתפשט הכוכב ההוא להיראות בעולם. ובזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בעולם לכל ד׳ צדדים, ואמונה לא תימצא ביניהם.
503. ובאמצע העולם, כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע, יקום מלך אחד גדול ומושל בעולם, ורוחו יתגאה על כל המלכים, ויעורר מלחמה בב׳ צדדים, ויתגבר עליהם.
504. וביום שיתכסה הכוכב, תזדעזע הארץ הקדושה, מ״ה (45) מילין מסביב למקום של ביהמ"ק, ומערה אחת מתחת לארץ תתגלה. ומהמערה ההיא תצא אש חזקה לשרוף העולם. ומהמערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון, שישלוט בכל העולם, ותינתן לו המלכות. וקדושים עליונים יתקבצו אליו. ואז יתגלה המשיח בכל העולם, ותינתן לו המלכות.
505. ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח, יהיו נמצאים בצרה אחר צרה, ושונאי ישראל יתגברו. אז יעורר עליהם רוחו של משיח, וישמיד את אדום הרשעה, וכל ארץ שֵׂעיר ישרוף באש. אז, כתוב, וישראל עושה חיל. כמ״ש, והיה אֱדום יְרֵשָׁה והיה ירשה שֵׂעיר אויביו, אויביו של ישראל. וזהו שכתוב, וישראל עושה חיל. ובעת ההיא יקים הקב״ה לתחייה את מתי עמו, ויסיר מהם המוות. כמ״ש, ימין ה׳ עושָׂה חיל. לא אמות כי אחיה. וכתוב, ועלו מושיעים בהר ציון. ואז, כמ"ש, והיה ה׳ למלך.
506. כתוב, כי בשמחה תצאו. אלא כשישראל ייצאו מהגלות, השכינה תצא עימהם, ועימה ייצאו. כי בשמחה תצאו, בשכינה, הנקראת שמחה. ששון, זהו הקב״ה. וששון, זהו צדיק, יסוד דז״א. זהו שכתוב, ששון ושמחה יימצא בה, שהם יסוד ומלכות.
507. צדיק, יסוד דז״א, נקרא ששון. מיום שכנ"י נפלה בגלות, נמנעו הברכות מלרדת לעולם מהצדיק הזה. ובזמן של הגאולה כתוב, ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה. ששון, זהו צדיק, הנקרא ששון. ממעייני הישועה, אלו או"א, חו"ב, שמשם שואב היסוד.
ועוד, ממעייני הישועה, הם נו"ה, שמהם מקבל היסוד. והכול מקבלים מהמעיינות העמוקים הנובעים, שהם חו"ב. ואז כתוב, ואמרתָ ביום ההוא, אודך ה׳. צַהלי וָרוֹני יושבת ציון.
כל המאמר סובב לבאר הכתוב, אֶראנו ולא עתה, אֲשׁוּרנו ולא קרוב, דָרַך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, ומָחץ פאתי מואב, וקַרְקַר כל בני שֵׁת, והיה אֱדום יְרֵשָׁה, והיה ירשה שֵׂעיר אויביו, וישראל עשה חיל.
אראנו ולא עתה. לא עתה אלא בזמן הקרוב. אשורנו ולא קרוב, בזמן רחוק של מלך המשיח. דרך כוכב מיעקב. כמו שנאמר, עתיד הקב״ה לבנות את ירושלים, ולהראות כוכב אחד קבוע, המלכות, שהיא קבועה בזיווג עם ז״א, שנקרא יעקב. הנוצץ בע׳ (70) כוכבים רצים, ובע' רוחות. המספָּר ע' מורה על הארת החכמה, המכונה עיניים.
הכוכב כלול מימין ומשמאל. הארת קו ימין שבו מכונה ע׳ רוחות. הארת קו שמאל מכונה ע׳ רצים, משום שהארת השמאל מאירה בריצה ובחיפזון. ע׳ כוכבים רצים וע' רוחות מאירים ממנו באמצע הרקיע, כלומר שכלולים בקו האמצעי של המלכות, כי ע״ז כתוב, דרך כוכב מיעקב. כוכב הוא מלכות, וקו האמצעי הוא מיעקב. ויהיו מצטווים ומונהגים ממנו ע׳ כוכבים אחרים, ע׳ שרי אוה"ע, קו השמאל, גם הם יינְקו מהכוכב הזה. ויהיה מאיר ולוהט ע׳ ימים, שבע ספירות חג״ת נהי״מ, שכל ספירה כלולה מעשר, והן שבעים ספירות, המכונות ע׳ ימים.
הכלים דמלכות הם מבינה. משום זה חסרה בה בחינתה עצמה, מלכות דמלכות, מנעולא. שהיא נגנזה, ובמקומה משמש יסוד דמלכות, מפתחא. ובמלכות יש רק ט"ר שבה, ובחינתה עצמה, מלכות דמלכות, חסרה, כי נגנזה. וביום השישי, יסוד, בכ״ה (25) ימים לחודש השישי, הכוכב ייראה. כ״ה ימים, היא המלכות, הנקראת כ״ה. לחודש השישי, הוא יסוד.
שהארת הכוכב תימצא רק במלכות שביסוד, שהוא כ"ה לחודש השישי, עטרת יסוד, מפתחא. ולא במלכות ממש, מנעולא, שאינה ראויה לאור, מחמת כוח הצמצום הרוכב עליה. ויהיה נאסף ביום השביעי, לסוף ע׳ ימים, כי ע׳ ימים הם חג״ת נהי״מ, שבכל אחת עשר, ובסוף ע"ס האחרונות, שהן ע״ס דמלכות, שסופן היא מלכות דמלכות, מנעולא, יתכסה האור ולא יאיר שם. כי המנעולא גנוזה ואינה מקבלת שום אור.
הפרט והכלל שווים זה לזה, וכמו שבגאולות הקודמות של המלכות, נבנית המלכות בדרך ג׳ קווים, כך בגאולה העתידה צריך הסֵדר להתחיל כך. ואחר שהמלכות נמתקה בבינה, קו ימין, אז אין עוד גילוי מהארת החכמה. ותחילת הארת החכמה היא בקו שמאל. לכן נאמר, ביום הראשון ייראה בעיר רומא. כלומר, ההארה הראשונה של החכמה תהיה להילחם בשמאל בלי ימין, שהיא הארת החיצוניים, הנקראים עיר רומי. ואז יילחם עימהם הכוכב הבא מקו האמצעי. ובכוח המסך דקו האמצעי, ימעט הג״ר דהארת השמאל הזה.
ובאותו יום ייפלו ג׳ חומות עליונות מהעיר רומי, שייפלו ג״ר דשמאל. והמושל של אותה העיר ימות, השר שלהם ימות, יתבטל. אז מתפשטת שליטת המלכות מקו האמצעי, להיראות בעולם. ועל הזמן הזה כתוב, דרך כוכב מיעקב. בזמן שהביא לנפילת רומי, יתעוררו מלחמות חזקות בעולם לכל ד׳ צדדים, מלחמות ממחלוקת ימין ושמאל. וכן המלחמות דקו האמצעי במסך דחיריק. וזה מטרם שהמלכות, הנקראת אמונה, נמצאת ביניהם.
אבל אחר שנגלה הכוכב והיכה העיר רומי, שהוא שמאל בלי ימין, אז באמצע העולם, כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע, כאשר ייקבע תיקון קו האמצעי בעולם, שהוא מלכות, וברקיע, שהוא ז״א, יקום מלך אחד גדול ומושל בעולם, מלך המשיח. ורוחו יתגאה על כל המלכים, ויעורר מלחמה בב׳ צדדים, בימין ובשמאל, כמ"ש, ומחץ פאתי מואב, ב׳ הפאות מימין ומשמאל, ויתגבר עליהם.
וביום שיתכסה הכוכב, בסוף ע׳ ימים, שהוא המלכות דמלכות, שהייתה גנוזה בכל 6000 שנה, והאור לא הגיע אליה והתכסה במקומה, אז תזדעזע הארץ הקדושה, המלכות, מ״ה (45) מילין. רמז על ז״א, הוי"ה במילוי אותיות א', שבגי' מ״ה. השם מ״ה, ז״א, ישפיע גבורות קדושות למלכות, והיא תזדעזע מסביב למקום של ביהמ"ק, מסביב ליסוד דמלכות.
ומערה אחת מתחת לארץ תתגלה, מקום הגניזה של המנעולא, מלכות דמלכות, שלא קיבלה שום תיקון עד הנה, ומהמערה ההיא, ממקום הגניזה, תצא אש חזקה לשרוף העולם, המנעולא בעצמה, המכונה אש קשה, שעד עתה בכל מקום שנגלתה, הייתה שורפת ומכלה כל האורות מאותו מקום. ואז תקבל תיקונה השלם.
ומהמערה ההיא יגדל ענף אחד גדול ועליון, כמ"ש, וקם שבט מישראל, והוא מלך המשיח, שיקבל אז העטרה שלו מהתיקון הגדול של המנעולא. שישלוט בכל העולם, ותינתן לו המלכות. שיקבל המלכות השלמה שנשלמה אז. וזהו משיח בן יוסף.
ואז עוד לא נגמר כל התיקון. ובני העולם, בשעה שיתגלה המשיח, יהיו נמצאים בצרה אחר צרה. כי להיותו מבחינת השמאל אין תיקונו עולה בשלמות, וצרות תבואנה בעולם, ושונאי ישראל יתגברו, וזה יהיה נמשך עד שיתגלה משיח בן דוד, מקו האמצעי. ולכן נאמר, אז יעורר עליהם רוחו של משיח, משיח בן דוד, וישמיד את אדום הרשעה, ישחית מלכות אדום. וישראל עושה חיל.