התחילה אות ת' להיכנס בתחילה. כי כל אות מהא"ב, יש לה מדרגה מיוחדת בשליטתה. ולפיכך טענה ת', שהיא יותר ראויה לשִכלול העולם מכל האותיות כולן, לפי שבה שליטת האמת, והיא חותמת טבעת המלך.
כי נודע שאין הס"א מתקיים אלא ממה שהקדושה מאירה לונר דקיק, כמ"ש, ורגליה יורדות מוות, וכמ"ש, ומלכותו בכל מָשָׁלָה. וזה עניין רגל הק', הנמשכת למטה משורת האותיות, הרומזת על נר דקיק, שמלכות נותנת לס"א. וע"כ לא תמצא בכל כ"ב האותיות יציאת רגל למטה, רק בק', שהיא שייכת לאותיות המלכות, כי קרש"ת הן במלכות.
אמנם בתחילה הייתה הרגל השמאלית של הת' מתחילה להימשך למטה מהשורה. וראה הקב"ה שתהיה אחיזתו של הס"א חזקה יותר מדי, ע"כ הפסיק אותה הקב"ה, והחזיר רגלה להסתיים בשווה עם השורה דקדושה. ולכן התעבתה הרגל השמאלית שלה, כי החלק הנמשך לחוץ שהחזירה, התקפל עליה שם, ומחמת זה לא מגיעה ממנה שום הארה אל הקליפות וס"א.
ולא עוד, אלא שנתקנה להיות חותמת טבעת, השומר על הקליפות, שלא להתקרב לינוק דרך שם מן הקדושה. וכל הנוגע בה ימות. ועניין ההארה הדקיקה, הנצרכת לקיום הקליפות, נעשה באות ק'. כי מצד היותה האות היותר גבוהה שבמלכות, ורחוקה מהקליפות והס"א, ע"כ אין פחד מאחיזה יתירה אל הקליפות. ומטעם זה נקרא קוף, להורות שממנה באה תחילת הכוח אל הס"א והקליפות, הנקרא אדם בְלייַעל, להידמות אל פרצופי הקדושה, כמ"ש, זה לעומת זה עשה האלוקים, כמו הקוף הדומה לאדם, וטועים בני אדם אחריהן, והן משקרים בשמו של הקב"ה.
וזה שטענה הת': כיוון שאני חותמת הטבעת שלך, שאנוכי עומדת בסיום כל פרצוף, ואיני נותנת לקליפות להתקרב ולינוק מהקדושה ולשקר בשם שלך, לפיכך מהראוי שייברא בי העולם, ועל ידי יהיו כל הבירורים בין הס"א לקדושה, ויובטחו בני העולם לתעודתם. ע"כ נאמר, ואתה נקרא בשם אמת. יפה למלך להתחיל באות אמת, ולברוא בי את העולם.
פירוש. כיוון שהשם שלך אמת, שמורה שאי אפשר להידבק בך, זולת ע"י השגת מידת האמת, לכן יפה למלך להתחיל באות אמת, ולברוא בי את העולם, כי במידתי ירחיקו בני העולם את הס"א והקליפות, ויתדבקו בך. ואז יהיו בני העולם מובטחים לגמה"ת.
כמ"ש, קרוב ה' לכל קוראיו. למי הוא קרוב? חזר הפסוק ואמר, לכל אשר יקראוהו באמת. וכי יש מי שיקראהו בשקר? כן, זהו מי שקורא ואינו יודע למי קורא. כי כתוב, לכל אשר יקראוהו באמת. מהו באמת? היינו בחותם טבעת המלך. קו האמצעי, החותם המוחין עם המלכות, הנקראת טבעת המלך, שהיא שלמות הכל.
והשיב לה הקב"ה, כי היא אינה ראויה לברוא בה את העולם, משום שבכוחה יהיו הדינים קשים יותר מדי, שהרי אפילו צדיקים גמורים, שכבר זכו לרשימו של החותמת שלה, וקיימו את התורה מא' עד ת', מ"מ נענשים מכוחה קשה, משום שלא מָחו ברשעים. ועוד, שהיא ג"כ חותמת של מוות, שמכוחה נתהווה המוות בעולם. כי לא התקבצו בני האדם למיתה, אלא משום שהנחש זייף החותם שלה והחטיא לאדה"ר בעצה"ד. ולפיכך אי אפשר שיוכל העולם להתקיים על ידה.