יש ב' בחינות בתורה, ויש ב' בחינות בעבודה: א) הוא בחינת יראה. ב) הוא בחינת אהבה. תורה נקרא מצב של שלימות, היינו שלא מדברים מעבודת האדם, באיזה מצב שהוא נמצא, אלא מדברים מבחינת התורה כשלעצמה.
א' נקרא בסוד אהבה, היינו שיש להאדם רצון וחשק לדעת דרכי השם ית' ואת גנזי אוצרותיו, ובשביל זה הוא מוסר את כל כוחו וכל מרצו בכדי להשיג את מבוקשו, ומכל דבר תורה שהוא מוציא ממה שהוא לומד, הוא מתפעל שזכה ליקר מציאת, אז לפי ערך התפעלות מחשיבות התורה, כן הוא הולך ומתגדל לאט לאט עד שמגלין לו לפי ערך יגיעתו, את הרזי תורה.
בחינה הב', הוא בחינת יראה, היינו שרוצה להיות עובד ה', והיות "מאן דלא ידע צויא דמאריה איך יעבוד ליה'" והוא בפחד ומורא, והוא לא יודע איך לעבוד לה'. וכשלומד על דרך זה, ובכל פעם שהוא מוציא איזה טעם בהתורה ויכול לשמש עם זה, ולפי ערך ההתפעלות וההתרגשות מזה שזכה לדבר מה בהתורה, והוא מתמיד בדרך זה, אז מגלין לו לאט לאט, את רזי תורה.
ובזה יש חילוק בין חכמה חיצונית לחכמת התורה, שבחכמה חיצונית ההתפעלות ממעטת השכל, מסיבת שההרגש הוא בהופכיות להשכל, לכן ההתפעלות ממעטת בהבנת השכל. מה שאם כן בחכמת התורה, ההתפעלות היא עצמות כמו השכל. והסיבה הוא משום שהתורה בחינת חיים, כמו שכתוב "והחכמה תחיה בעליה", שהחכמה והחיים הוא אותו דבר. לכן כמו שהחכמה מתגלה בהשכל, כן החכמה מתגלה בההרגש כי אור החיים ממלא את כל האברים (ונראה לי, שמשום זה צריכים לראות תמיד שיהיה לו התפעלות בחכמת התורה, כיון שבהתפעלות יש היכר גדול בין חכמה חיצונית לחכמת התורה).
וכמו כן בבחינת עבודה, שנבחן לקו שמאל מטעם שהוא בחינת קבלה. כי ענין קבלה פירושו, שהוא רוצה לקבל מטעם שהוא מרגיש חסרון, וחסרון נבחן לג' בחינות א) חסרון הפרט. ב) חסרון הכלל. ג) חסרון השכינה. וכל חסרון נבחן שהוא רוצה למלאות את החסרון, לכן נבחן זה לקבלה, ולקו שמאל, מה שאם כן תורה, נקרא שהוא עובד לא מטעם שמרגיש חסרון שצריכים לתקן אלא שהוא רוצה להשפיע נחת רוח ליוצרו (והוא על דרך תפילה, ושבח והודאה, וכשעוסקים על דרך שמרגיש את עצמו שהוא בשלימות, ואינו רואה שום חסרון בעולם, זה נקרא בחינת תורה. מה שאם כן שאם הוא עוסק בזמן שהוא מרגיש איזה חסרון, נקרא זה בחינת עבודה).
ובזמן עבודה יש להבחין ב' בחינות, א) מטעם אהבת ה', שרוצה להיות דבוק בה', שמרגיש כאן המקום שיכול להוציא את מידת האהבה שיש לו ולאהוב את ה'. ב) מטעם יראה, שיש לו יראת ה'...