צב. ביאור לבחינת מזלא
שמעתי ז' סיון תש"ח
מזל נקרא דבר שהוא למעלה מהשכל, דהיינו אף על פי שמצד השכל היה צריך להיות כך וכך, אלא מצד המזל גרם שהצליח במעשה ידיו. כי שכל נקרא סיבה ומסובב. שפירוש, שהסיבה הזה גרם שיצא תוצאה כך כמו שהוא. אבל למעלה מהשכל, היינו שהסיבה ראשונה לא היה קודם ונמשך להתוצאה, נקרא זה למעלה מהשכל, וזה אנו מכנים שהמזל גרם לו את התוצאה.
וידוע, שכל השפעות באות מאור החכמה, וכשהחכמה מאירה נקרא זה קו שמאל וחושך, והשפע נסתמת ונקרא בשם קרח, וזה נקרא זכות היינו מטעם שהוא זוכה. היינו הסיבה שמסובב ממנו אור החכמה נקרא זכות, שהוא קודם ונמשך. אבל "בני, חיי ומזונא לאו בזכותא תליא מילתא", אלא במזלא. היינו דוקא על ידי קו האמצעי, ששם החכמה מתמעטת, ודוקא ע"י המיעוט המכונה מסך דחיריק היא מאירה, נמצא שהיא מאירה שלא עם סיבה ומסובב היינו שהחכמה תאיר ע"י קו שמאל, אלא דוקא ע"י מיעוט זה נקרא למעלה מהדעת וזהו מזלא.