גורן פירושו מיעוט מעשים טובים, שהאדם מרגיש בחינת גרונות (גרעונות) עם השם ית', לכן הוא ממעט במעשים טובים, ואחר כך הוא בא לבחינת יקב, שהוא ענין "ונוקב שם ה'". סוכות הוא בחינת שמחה, שהוא בחינת גבורות המשמחות, שהוא סוד תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות. ואז אפילו גורן ויקב נכנסים לקדושה, וזה סוד שעיקר בחינת סוכות הוא יצחק, אלא שכולם נכללים בו (ופסח הוא בחינת אהבה שהוא ימין) וזה סוד ש"אברהם הוליד את יצחק".
כי ענין אב ובן הוא גורם ונמשך, סיבה ומסובב, שלולי שהיה מקודם בחינת אברהם שהוא סוד ימין, לא היה יכול לבוא לבחינת יצחק שהוא סוד שמאל, אלא שהשמאל נכלל בהימין. וזה סוד "כי אתה אבינו", כי אברהם אמר: ימחו על קדושת שמך. וכמו כן אמר יעקב, שפירושו שהעבירות ימחו על קדושת שמך, ואם נשאר כך נמצא שיש פירצה באמצע. היינו, העבירות שיהיו בתוך כלל ישראל הם כמו פירצה בקדושה.
מה שאם כן יצחק אמר: פלגא עלי ופלגא עלך, היינו חלק עבירות וחלק המצות, זאת אומרת ששניהם יכנסו לקדושה. וזה יכול להיות ע"י תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות, אז אין שום פירצה, כמו שכתוב "אין פרץ ואין צוחה", אלא הכל מתוקן לקדושה. וזה סוד שאמרו חז"ל, גדול זבל ופרדותיו של יצחק, מכספו וזהבו של אבימלך. זבל נקרא דבר פחות שאין לו שום ערך, היינו שהעבדות שלו היא אצלו בבחינת זבל, ואחר כך באים לידי פירוד, כיון שהוא לא מחשיב את עבודתו הוא בא לידי פירוד וזה נקרא זבל ופרידותיו של יצחק. וכיון שיצחק תיקן את הכל בבחינת תשובה מאהבה, שזדונותיו נעשו כזכיות, אז הרווחים שבא לו ע"י זבל ופרדותיו, הם יותר גדולים מכספו וזהבו של אבימלך. כספו, פירוש כיסופין לה', וזהב, פירושו זה-הב, שהוא ענין השתוקקות לתורה, היינו להשגת התורה. וכיון שיצחק תיקן את הכל, היינו שבא לתשובה מאהבה, ואז גם הזדונות נחשבו לו לזכיות, אז ממילא הוא היה עשיר גדול. כי לקיים המצות, אין יותר מתרי"ג מצות, מה שאם כן עבירות וזדונות, לזה אין גבול. לכן נתעשר יצחק, כמו שכתוב, וימצא מאה שערים, שפירושו שהיה לו מאה אחוז בקדושה, בלי שום פסולת, שגם הפסולת נתתקן אצלו.
לכן הסכך של הסוכה נעשה מפסולת גורן ויקב, (ואפשר לומר, שמה שאמרו חז"ל, מפסולת נתעשר משה). לכן עיקר סוכות הוא על שם יצחק, שהוא סוד גבורות המשמחות, וכן נבחן סוכות על שם משה.