קו. מהו הרמז של י"ב חלות בשבת
שמעתי אלול תש"ב
בזמירות דשבת כתוב, יגלה לן טעמיה דבתריסר נהמי (יגלה לנו הטעם של י"ב חלות) דאינון אות בשמיה, כפילא וקלישא (שהוא אות בשמו, כפל וקלוש).
ויש לפרש דברי האר"י הקדוש. ידוע, שע"י צמצום ב' נעשה ב' ווין, היינו צד ימין וצד שמאל, וזה פירוש כפילה מלשון כפל. ומזה, היינו מכח תיקון של צמצום ב', שהיה שיתוף מדת הרחמים בדין, אז הדין נעשה יותר קלוש ממה שהיה לפני המיתוק. ואח"כ הב' ווין מאירים במלכות, שהוא סוד "וזיינין דכנישין", שזיינין הוא סוד מלכות הנקראת שביעי, היא כונסת בתוכה את ב' ווין.
ויום השביעי נקרא בחינת גמר התיקון, שהיא בחינה לעתיד לבוא, אבל מאיר גם בבחינת אלפי שיתא אלפי שני. וזה ענין ששת ימי המעשה, והיא בחינת "אשר ברא אלקים לעשות", ושבת נקראת בחינת נפישא (כמו שכתוב "וביום השביעי שבת וינפש"). וזהו בחינת שבת המאיר בשתא אלפי שני, שאז השבת היא רק בחינת נפישא. בדומה לאדם הנושא משא, ובאמצע דרך הוא עומד לנוח בכדי לקבל כוחות מחדש, ואח"כ הוא צריך עוד הפעם לסחוב את המשא. מה שאין כן בשבת של גמר התיקון כבר אין שם מה להוסיף, לכן אין כבר עבודה בכלל.