"ההוא תלמיד דלמד בחשאי, בטש ביה ברוריה ואמרה "ערוכה בכל", אם ערוכה ברמ"ח, מתקיים".
חשאי, פירוש קטנות, מלשון חש-מל. חש נקרא כלים דפנים, ו מל נקרא כלים דאחור, שהם כלים למטה מחזה המביאים בחינת גדלות. התלמיד הנ"ל היה חושב, שאם הוא זכה לבחינת חש, שהוא בחינת רצון להשפיע וכל כוונותיו הם אך להשפיע, כבר זכה לכל השלימות. אבל היות שתכלית בריאת העולמות היתה להטיב לנבראיו, היינו לקבל כל התענוגים העליונים, שהאדם ישיג את כל הקומה אפילו למטה מחזה גם כן, זאת אומרת כל הרמ"ח, לכן אמרה לו ברוריה את הפסוק "ערוכה בכל" היינו בכל הרמ"ח. זאת אומרת, שימשיך גם הלמטה מחזה גם כן, היינו שצריך להמשיך גם הגדלות, וזה "מל", היינו דיבור, שהוא בחינת גילוי שיגלה את כל הקומה. אלא בכדי שלא יפגמו, צריכים מקודם לקבל את הקטנות הנקרא "חש" שהוא בחשאי שעדיין לא מגולה, ואח"כ הוא צריך לברר גם את בחינת מל, שהוא בחינת הגדלות, ואז יהיה מגולה את כל הקומה. וזהו "ערוכה ושמורה", היינו כיון שכבר אצלו בבחינת השמירה, היינו הקטנות, כבר יכול להמשיך את הגדלות, ואין לו לפחד.