מהאי גלגלתא נטיף טלא לז"א, ענין שערא וחוורתא שתחת כל שערא יש גומא מתחתיו, והוא ענין "אך בשערה ישופנו", וזה סוד "ויען ה' אל איוב מן הסערה", וזה פירוש "זה יתנו, כל העובר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקודש", וזה סוד "בקע לגלגלת לכפר על נפשותיכם".
להבין ענין השערות הוא סוד שחרית ודיו, היינו, בזמן שהאדם מרגיש התרחקות מן ה', על ידי שיש לו מחשבות זרות, זה נקרא "שערות". ו"חוורתא" נקרא לבנונית, היינו בזמן שמושפע אליו אור ה', שעל ידי זה הוא מתקרב לה', ושניהם יחד נקראים בשם אור וכלי.
וסדר העבודה הוא, כשהאדם נתעורר לעבדות ה', הוא ע"י שזוכה לבחינת חוורתא, שמרגיש אז חיות ואור בהעבודת ה'. ואח"כ בא לו איזה מחשבה זרה, שעל ידי זה נופל מדרגתו ומתרחק מהעבודה, המחשבה זרה מכונה בשם סערה, ושערה. ותחת השערא יש גומא, שהוא בחינת נקב וחסרון בהגולגולת. שמטרם שבא לו המחשבות זרות, היה לו ראש שלם והיה מקורב לה', וע"י המחשבות זרות נתרחק מה', וזה נבחן שיש לו כבר חסרון בהראש. וע"י הצער שמצטער על זה, הוא ממשיך מהנקב הזה מבועא דמייא, ומן השערא נעשית צנור להעברת השפע, שעל ידי זה נבחן שזכה לבחינת חוורתא. ואח"כ בא לו עוד הפעם מחשבות זרות, שעל ידי זה נעשה עוד הפעם מרוחק מה', ונעשה עוד הפעם גומא בחינת נקב וחסרון בהגלגלתא, וע"י הצער שמצטער על זה הוא ממשיך עוד הפעם מבועה דמיא, ואז מן השערה נעשה צנור להעברת השפע. וכן הוא הולך הסדר, כל פעם חוזר המצב הנ"ל בבחינת עולה ויורד, עד שנתרבו השערות לשיעור שלם. זאת אומרת, שכל פעם שהוא חוזר ומתקן הוא ממשיך שפע, ושפע זו נקרא טלא, וזה סוד "שראשי נמלא טל". משום שהשפע בא לסירוגין, וכל פעם הוא מקבל כעין טיפי טיפי. וכשנשלם עבודתו שהוא בא לשיעור שלם, עד שלא ישוב לכסלה עוד, נבחן שמהאי טלא עתיד לאתחייא מתיא. וזה סוד "בקע", היינו שהמחשבות זרות עושים בקיעות בהראש. וכן ענין של מחצית השקל, היינו שמחצית חייב ומחצית זכאי, אבל צריך להבין שענין מחצית ומחצית אינו בזמן אחד, אלא בכל זמן מוכרח להיות דבר שלם, כי אם עבר על מצוה אחת ולא קיים אותה, כבר לא נחשב למחצית אלא לרשע גמור. אלא בב' זמנים, שפעם הוא צדיק, היינו שהוא דבוק בה' ואז הוא זכאי בתכלית, ובזמן שיש לו ירידה, אז הוא רשע. שזה סוד "לא איברי עלמא אלא או לצדיקי גמירי או לרשעי גמירי", לכן נקרא "מחצית", שיש לו ב' זמנים. וזהו "לכפר על נפשותיכם", משום שע"י הבקע שהוא מרגיש שאין הראש שלו שלם, כי בזמן שנופל איזה מחשבה זרה, אז אין דעתו שלם עם ה'. וכשהוא מצטער על זה, זה יגרום לו לכפרה על נפשו. מטעם אם כל פעם הוא חוזר בתשובה, אז הוא ממשיך שפע, עד שנתמלא השפע בסוד "שראשי נמלא טל" כנ"ל.